פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/אינטליגנציה

ויקיפדיה: אינטליגנציה, מבחן אינטליגנציה

אינטליגנציה היא מכלול הכישורים העוזרים לאדם בפתרון בעיות הדורשות חשיבה.

מבחני הישג ומבחני כישרון

מטרתו של מבחן הישג למדוד את הכישורים הנוכחיים של הנבחן, כמדד לביצועים אשר הנבחן יכול להשיג בהווה.

מטרתו של מבחן כישרון הוא לחזות את ביצועי הנבדק לאחר הכשרה.

קיימת קורלציה גבוה בין תוצאות שני המבחנים מכיוון ששניהם מודדים את המצב העכשווי של הנבחן בתחומים אשר קרובים זה לזה.

על מבחנים אלו להיות -

1. מהימנים -

   • שאלות מדוייקות וחד משמעיות,
   • ניקוד אובייקטיבי,
   • תוצאות עקביות;

2. תקפים -

   • מנבאים במידה טובה של הצלחה את כישורי הנבחן.

השפעות חיצוניות

מבחן צריך להצטיין במדידת מה שהוא נועד לבחון. לשם כך דואגים לשמור על תנאים מסוימים, תוך צמצום מקסימלי של השפעות חיצוניות:

1. תנאים אחידים לכל בוחן ובוחן, וגם מבחן אחיד מפעם לפעם.
2. הוראות ביצוע חד משמעיות.
3. מסגרת זמן מוגדרת או היעדר הגבלת זמן.
4. שיטות ניקוד אחידות.
5. אנונימיות - כדי למנוע את הטיית דעתו של הבוחן.

התפתחות מבחני המשכל

מבחני האינטליגנציה מחולקים לכמה קטגוריות: כמותיים, מילוליים, מרחביים, מעשיים ועוד. הציונים בכל הסוגים נמצאים במתאם חיובי אלה עם אלה.

גלטון

ויקיפדיה: גלטון

מדד פרמטרים פיזיולוגיים כגון היקף הראש, זיכרון, זמן תגובה וחדות שמיעה, וניסה לקשר אותם, ללא הצדקה, לאינטליגנציה. ההנחה של גלטון הייתה שהאינטליגנציה תלויה ביכולת התפיסה החושית של האדם, וכלל שהיא יותר טובה, כך האדם אינטליגנטי יותר. גלטון הניח כי יכולת זו עוברת בתורשה.

בינה

ויקיפדיה: בינה

מייסד מדד ה-IQ. מדד את האינטליגנציה באמצעות משימות חשיבה שדרשו כישרון בפתרון בעיות. לפי בינה, ילד שמפגר בהתפתחותו השכלית משאר בני גילו יציג ביצוע איטי יותר מילד נורמלי בן גילו. בדומה, ילד הפיקח יחסית לבני גילו יציג ביצוע הדומה לילד נורמלי משכבת גיל גבוהה יותר. אם כן, בינה ביסס את עבודתו על השוואה בין גיל המשכל (mental age) לגיל הכרונולוגי (chronological age - אין לבלבל עם גיל ביולוגי, שאינו קשור לכאן).

מבחן בינה

עם כניסת חוק חינוך חובה בצרפת (1881), בינה נתבקש לבנות מבחן אשר יאתר תלמידים איטיים. מבחן זה כלל 30 שאלות "מן הקל אל הכבד", אשר לא הסתמכו על ידע אלא על יכולת החשיבה. המבחן הותאם לגילאים 3-15. בינה טען כי על סמך מספר התשובות הנכונות ניתן לקבוע את "גיל המשכל" של הילד.

המבחן ניסה למדוד את הגיל הכרונולוגי בסקאלה של 3-15, ומנת המשכל חושבה באמצעות הנוסחה:

גיל המשכל

---------------- x 100= מנת המשכל

גיל כרונולוגי

כלומר, גילו המשכלי של תלמיד איטי קטן יותר מגילו הכרונולוגי.

מבחן וקסלר

ויקיפדיה: וקסלר (אנגלית) ויקיפדיה (אנגלית): WAIS, WISC, WPPSI ויקיפדיה: מבחן וקסלר לילדים

וקסלר פיתח מבחנים פסיכולוגיים עבור צבא האמריקאי בתקופת מלחמת העולם הראשונה, אשר לאחר מכן הוסבו למבחן עבור ילדים. וקסלר פיתח מבחנים אלו כדי לדעת יותר על מטופליו, וגילה את מבחן ה-IQ של בינה לא מספק עבור מבוגרים.

• WAIS (שנים 1939, 1955) - עבור מבוגרים, שפותח לצבא האמריקאי.
• WISC (שנת 1949) - עבור ילדים בגילאים 6-16.
• WPPSI (שנת 1967) - עבור ילדים בגילאים שנתיים ושישה חדשים עד 7 שנים ו-3 חדשים.

החידוש של וקסלר הוא חלוקת המבחן לחלק מילולי ולחלק ביצועי.

מנת המשכל חושבה באמצעות הנוסחה:

ציון הנבחן

-------------------- x 100= מנת המשכל

ציון ממוצע בני גילו

השפעת תורשה וסביבה על המשכל

ויקיפדיה: מחקרי תאומים

ללא ספק, הן התורשה והן הסביבה משפיעות בצורה ניכרת על המשכל, אך אין קביעה חד משמעית איזה גורם הוא משמעותי יותר. מחקר בתחום זה מתבצע עם:

1. תאומים זהים - קיים דמיון גנטי רב ביניהם ולכן יהוו מדד טוב להשפעת הסביבה;
2. תאומים לא-זהים ואחים;
3. ילדים מאומצים - יהוו מדד טוב להשפעת הסביבה;
4. מחקרי אורך.

ניתן לבדוק את השפעת הסביבה באמצעות:

1. מתן תוכניות העשרה;
2. חקירת המשכל של ילדים מאומצים, במיוחד אחים אשר אומצו במשפחות שונות.

ממצאים המצביעים על השפעת התורשה:

1. פער במנת המשכל בין אמריקאים לבנים לבין אמריקאים שחורים ומהגרים.
2. לתאומים מאומצים היתה רמת משכל הדומה יותר להוריהם הביולוגיים מאשר להוריהם המאמצים.
3. לעתים לתאומים מנת משכל דומה יותר מאשר זו של אחים שאינם תאומים.
4. כישלון של חלק מתוכניות ההעשרה בארה"ב.

ממצאים המצביעים על השפעת הסביבה:

1. לאמריקאים לבנים בסביבה "קשה" מנת משכל נמוכה מאמריקאים לבנים בסביבה "טובה".
2. מנת משכל של אמריקאים שחורים משתנה מסביבה לסביבה.
3. מחקר אורך שעקב אחרי מהגרים לארה"ב הראה העלמה הדרגתית בפער במנת המשכל שלהם תוך 20 שנה.
4. ילדים שאומצו מסביבה קשה השיגו מנת משכל גבוהה יותר מילדים אשר נשארו באותה סביבה, ומאמהותיהם הביולוגיות.

ההבדל במשכל בין המינים

באופן עקרוני לא נמצא הבדל במנת המשכל בין גברים לנשים, אך נמצא כי נשים מתמצאות טוב יותר בתחום המילולי, בתפיסה מהירה ומדויקת של פרטים, ובעבודות יד עדינות. גברים, לעומת זאת, נמצאו כמתמצאים טוב יותר במרחב, בחישובים מתמטיים ובביצוע טכני.

גרף הפעמון של גברים נוטה להיות רחב יותר (יותר מחוננים ויותר מאותגרים שכלית) לעומת גרף הפעמון של נשים שנוטה להיות צר יותר

תאוריית האינטליגנציות המרובות

ויקיפדיה: תאוריית האינטליגנציות המרובות

פותחה בידי הווארד גארדנר, שטען כי האינטליגנציה האנושית מורכבת מכישורים שכליים רבים, ולהם שלושה תפקידים מרכזיים: איתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן.

הממצאים התומכים בתאוריה זו:

1. נפגעי מוח לעתים מראים פגיעה בתפקוד מוחי בפציפי בלבד.
2. קיימים אנשים עם כישרון בתחום אחד ויחיד.

בתאוריה זו, מובחנות שש אינטליגנציות בלתי תלויות זו בזו, אשר פועלות באזורים שונים במוח, וכל אחת עם חוקיות משלה:

1. אינטליגנציה מילולית
2. אינטליגנציה לוגית–מתמטית
3. אינטליגנציה מרחבית
4. אינטליגנציה מוזיקלית
5. אינטליגנציה גופנית
6. אינטליגנציה אישית

שלושת האינטליגניציות הראשונות נבדקות על ידי מבחני אינטליגנציה סטנדרטיים. גרדנר טען כי תשומת הלב שהוסבה למדע גרמה לאינטליגנציה המוזיקלית לפגר מאחור. האינטלעגנציה האישית מורכבת למעשה ממודעות עצמית ומרגישות לזולת.

גישות התומכות בתאורית האינטליגנציות המרובות

ויקיפדיה (אנגלית): ספירמן

• צ'ארלס ספירמן: האינטליגנציה היא מקשה אחת של כישרון, אך ניתן להבחין בכשרונות הרלוונטיים לתחום מסוים.

ויקיפדיה (אנגלית): תורסטון, סקלת תורסטון

• לואיס תורסטון: קיימות 7 אינטליגנציות שונות, התלויות מעט זו בזו:

• 1. מהירות התפיסה
  2. תפיסה מרחבית
  3. חשיבה לוגית
  4. יכולת חשבונית
  5. הבנה מילולית
  6. שטף מילולי
  7. זיכרון

ויקיפדיה (אנגלית): גילפורד

• מודל הקוביה של גילפורד - לפי תאוריה זו, האינטליגנציה מורכבת מ-120 יכולות, שסודרו בקוביה תלת ממדית של שלושה ממדי תפקוד שכלי: פעולה, תוכן, תוצר.