פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/הבדלים בין אישיים ומבחני אישיות

ויקיפדיה: הבדלים בין אישיים, מבחני אישיות

מטרת מבחני האישיות לבדוק את השוני ההתנהגותי וההבדל ביכולות בין אנשים שונים. מחקר על הבדלים בין אישיים מתעניין בהבדלי התגובות של מטופלים לאותו הטיפול. כמו כן, מטרת המבחנים היא לחזות את התנהגותו של הנבחן בסיטואציות מסוימות או לקבל הסבר על התנהגות שקרתה.

מבחני אישיות מתחלקים לשני סוגים: מבחני אישיות עקיפים (כמו מבחני השלכה) ומבחני אישיות ישירים (כמו מבחני דיווח עצמי).

מבחני השלכה

ויקיפדיה: מבחני השלכה

מבחני השלכה מבוססים על הפסיכואנליזה: מבקשים מאדם להגיב לגירויים מעורפלים ורב-משמעיים במטרה לחשוף את התת-מודע. ההנחה היא שמחשבותיו ורגשותיו של אדם מושלכות על הגירויים ומשפיעות על הפרשנויות.

שני היתרונות של מבחנים כאלו הם:

1. קשה להעמיד פנים;
2. המבחנים אינם מילוליים ולכן ניתן להעביר אותם לאוכלוסיות מיוחדות.

מבחני השלכה מתחלקים לכמה סוגים:

1. מבחני אסוציאציה (כמו מבחן רורשאך).
2. מבחני בנייה (כמו מבחן TAT).
3. מבחני השלמה (כמו השלמת משפטים).
4. מבחני סידור.
5. מבחני הבעה (כמו מבחני ציור).

מבחן רורשאך

מציגים עשרה כתמי דיו, והנבחן אמור לתאר את מה שהוא רואה בהם. הניקוד מתבסס על מידת התיחסות לצבעים ולצורה ושכיחות הפרשנות בקרב האוכלוסיה.

אמינות מבחנים אלו לא מובהקת מכיוון שניתוח הפרשנויות של הנבדקים משתנה מבודק לבודק.

מבחן התפסת נושא (TAT)

וצגים עשרים ציורים המתארים דמויות במצבי קונפליקט רגשי, ועל האדם לספר עליהם סיפור. גם כאן המטרה היא לחשוף את התת-מודע באמצעות הפרשנות.

מבחני TAT נחשבים לאמינים יותר, וישנם מחקרים שהצליחו להסיק מהם תחזיות שעמדו במבחן מדעי.

מבחנים נוספים

• מבחן השלמת משפטים
• מבחן אסוציאציות
• מבחני ציורים (מבחן ציור איש, מבחן בנדר)

מבחני דיווח עצמי

ההנחה העומדת בבסיס מבחנים אלו היא שהאדם עצמו הוא המקור המיהמן ביותר על אישיותו. הנבחן מתבקש לדרג את מאפייני תכונות אישיותו בסקאלת קיצון-קיצון, כלומר סקאלה העוברת מקיצוניות אחת של התכונה, לקיצוניות האחרת (למשל: דואג כרונית/אמפתי).

קיימות ארבע גישות עיקריות עלהן מבוססים מבחני דיווח עצמי:

1. תיקוף תוכן: המטרה היא לבחון התנהגות, ולכן מנסחים מבחן שיתייחס ישירות להתנהגות זו.
2. קריטריון אמפירי: נקבע אילו פריטים ינופו מהשאלון ע"פ בדיקה אמפירית של הקשר בין הפריט והקריטריון (לדוגמה מבחן MMPI).
3. ניתוח גורמים: שיטה סטטיסטית לפישוט נתונים על ידי הקבצתם (לדוגמה מבחן PF16).
4. תאוריות אישיות: שאלון שמפותח ישירות מתוך תאוריה (לדוגמה מבחן EPPS).

החיסרון הבולט של מבחני דיווח עצמי נוא שנבחן יכול להטות את תשובותיו בהתאם למה שנחשב רצוי מבחינה חברתית או אישית ("רצייה חברתית"), כמו גם לבחור תשובות ע"פ התגובות האופייניות לו: להסכים למה שנאמר, לחלוק על מה שנאמר או לבחור בתגובות חריגות ללא קשר לתוכן.

מבחן MMPI (שנת 1942)

ויקיפדיה: מבחן MMPI

נקרא גם "שאלון האישיות הרב שלבי של מינסוטה".

המבחן פותח על פי קריטריון אמפירי. השאלון נועד לגלות פסיכופתולוגיות או הפרעות בולטות בהתנהגות. הועברו שאלוני אישיות לאנשים בעלי הפרעות נפשיות ולאנשים בריאים, וסולם המדידה הורכב מהשאלות בהן היה הבדל ניכר ומגמתי בתשובות בין שתי קבוצות הניסוי.
המבחן כולל 550 משפטים שעליהם יש להשיב: "נכון", "לא נכון", "איני יודע". במבחן עשר קטגוריות: 8 על הפרעות אישיות, אחד על מופנמות/מוחצנות ואחד על גבריות/נשיות. ציון שהינו במרחק של שתי סטיות תקן מהממוצע מצביע על קיום הפרעה.

החסרון הבולט של המבחן הוא מהימנות נמוכה.

מבחן PF16 (שנת 1946)

ויקיפדיה: מבחן PF16

נקרא גם "שאלון 16 גורמי האישיות של קטל".

בשאלון 174 שאלות, כל שאלה מתייחסת לקטגוריה אחת. המבחן מעניק ציון ב- 16 תכונות אישיות בסיסיות.

השאלון מבוסס על ניסויים אמפיריים שמהם הסיק קטל כי קיימות 16 תכונות בסיסיות המסבירות את מכלול ההתנהגות האנושית.

מבחן EPPS (שנת 1959)

ויקיפדיה: מבחן EPPS

נקרא גם "רשימת העדפות האישיות של אדוארדס".

המבחן פותח על סמך תאוריית הצרכים של מוריי הכוללת 10 צרכים בסיסיים בהתנהגות האדם, ונועדה לעמוד על הצרכים הבסיסיים המניעים את האדם.

המבחן מורכב מ210 זוגות משפטים, ובכל זוג מתבקש הנבחן לבחור את המשפט המתאים לו ביותר. בנוסף, המבחן מכיל 15 זוגות משפטים שנועדו לבדוק את עקביות הנבחן. במבחן 15 סולמות הבודקים את עצמתו היחסית של כל צורך לעומת צרכים אחרים.