פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/הפרעת קשב וריכוז

ויקיפדיה: הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות

המינוח באנגלית:

• הפרעת קשב: ADD - Attention-deficit disorder
• הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות: ADHD - Attention-deficit and hyperactivity disorder

יש רופאים המתייחסים ל ADHD ול-ADD כאל שתי הפרעות שונות, למרות המאפיינים הדומים והקשר הקרוב בין שתי ההפרעות. עם זאת, טקסט זה מניח כי ADD אינה אלא מקרה פרטי של ADHD.

ADHD מוגדרת כהפרעה התפתחותית. עדיין לא עמדו על מכלול הסיבות, אולם התוצאה הנצפית היא שינוי נוירולוגי מובהק, שאותו ניתן לראות בתחום המטבוליזם של חומרים שונים באזורים שונים של המוח. התוצאה היא בעיה בוויסות של מרכיבים שונים: תנועה (היפר קינטיות) תגובה (אימפולסיביות) והכרה (הפרעת קשב וריכוז). זו אינה בעיה נפשית אלא בעיה נוירולוגית, והטיפול הוא תרופתי (ריטלין, קונצרן). יחד עם זאת, בעוד שהטיפול התרופתי מאפשר איזון כימיקלי במוח, עיצוב ההתנהגות דורש תשומת לב מיוחדת.

הפרעת הADHD עוברת בתורשה בהסתברות הקרובה לרבע. כמו כן נמצא כי אם לאם היה הריון בעייתי, יש סיכוי גבוה שלילד תהיה ההפרעה.

הפרעת קשב והיפראקטיביות היא הפרעה המתחילה כבר בילדות, ויש האומרים שהיא מתחילה להתפתח כבר אצל העובר לפני הלידה. 50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות. האחוז היורד אין פירושו שההפרעה נעלמה, אלא סביר יותר להניח שהאנשים אצלם אובחנה ההפרעה טופלו, או פיתחו דרכי התמודדות עם ההפרעה כך שהתסמינים שלה הפכו למורגשים פחות, או שההיפראקטיביות של אותם אנשים ירדה כאשר התבגרו, אך בעיית הקשב שהיא קשה יותר לאבחון עדיין קיימת אצלם.

אחת הבעיות היותר בולטות אצל אנשים עם ADHD היא בעיית הלמידה במסגרות החינוך הפורמליות. הפרעות הלמידה הנגרמות עקב ADHD אינן מקיפות את כל סוגי הלמידה, אלא מתמקדות בקושי ללמוד בתוך המסגרת הסטנדרטית. הבעיה המרכזית של תלמידים אלו כרגע היא האנרגיה הרבה ש"מתבזבזת" סביב הקושי שלהם לעמוד בדרישות המסגרת. הקושי לשבת על הכיסא במשך 45 דקות רצופות, הקושי בהאזנה לשיעור פרונטאלי, הצורך לבצע מבחנים וללמוד לבד לקראת מבחנים. כל אלו מובילים לבעיות שפוגעות באופן ניכר בתלמידים הסובלים מהתסמונת. לעומת זאת בשיטות שונות ובהן למשל טכניקת הדיבייט (Debate, נאומים) הביאו בניסויי חלוץ לשינויים דרמטיים ולהבלטת הכישורים הייחודיים של התלמידים הללו.

(מתוך ויקיפדיה)

תופעות התסמונת

הבעיות הנוירולוגיות גורמות אצל הלוקים בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות למספר תופעות:

• אימפולסיביות - הלוקה בהפרעה פזיז, לא שם לב לפרטים חשובים, לוקה בבעיות בעיבוד מידע וביטוי הידע.
• בעיות קשב וריכוז - הלוקה בהפרעה אינו מסוגל להיות מרוכז לאורך זמן (חוסר ריכוז), או לחילופין אינו שם לב לדברים שאינם במרכז תשומת הלב שלו (ריכוז יתר).
• היפראקטיביות - הלוקים בהפרעה נוטים בדרך כלל לתנועתיות יתר. אצל מבוגרים ההפרעה מתבטאת לרוב בחוסר שקט. חלק מן הלוקים בהפרעה מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז בלבד, מאחר שהסימפטומים הבולטים של ההפרעה לא מופיעים אצלם באופן שניכר לעין.

(מתוך ויקיפדיה)

ADD לעומת ADHD

ADD:

• קושי בריכוז בפרטים קטנים.
• קושי במתן תשומת לב.
• קושי במעקב אחר הוראות.
• קושי בארגון ובסידור.
• מפוזר ושכחן.
• דעתו מוסחת בקלות.

ADHD:

• מקפץ, מתנדנד ומתפתל במקום מושבו.
• לעתים עוזב את מקום מושבו לפתע.
• לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים
• קושי בלעסוק בפעילות שקטה.
• דיבור ממושך.

צדדים חיוביים של התופעה

באופן כללי: יצירתיות, חשיבה אבסטרקטית, חוש הומור, ספונטניות ונכונות לנטילת סיכונים, התמקדות-יתר ורמות אנרגיה גבוהות.

נראה שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות מצטיינים בהמשגה של בעיות, או אף בהמשגתה של בעיה אחת במספר דרכים שונות זו מזו. תכונות אלו הם כנראה בין התכונות שגורמות לכך שבעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות יצטיינו לא רק בחשיבה מחוץ למסגרת הבעיה שניתנה להם, אלא גם בחשיבה אבסטרקטית.

האנרגיה הרבה שקיימת אצל אנשים בעלי הפרעת קשב והיפראקטיביות ואשר מפריעה להם כאשר הם נדרשים לעסוק בנושאים שלא מעניינים אותם וכאשר חוסר הקשב שלהם הוא גדול, יכולה להיות מתועלת למטרות חיוביות במקרים שאנשים אלה נחושים לבצע משימה שמעניינת אותם ולהביא את אותם אנשים לעבוד שעות וימים ארוכים תוך הרגשת סיפוק רב.

(מתוך ויקיפדיה)