פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/חשיבה יצירתית

ויקיפדיה: יצירתיות

יצירתיות היא גמישות מחשבתית, יכולת לצאת מהמסגרת וליצור עולם חדש. בעבר, היצירתיות נחשבה כתכונתם של מתי-מעט - גאונים, ואילו היום רואים את היצירתיות כמצויה בקרב כל בני אדם, אך חלקם צריכים לפתח אותה (לנדאו, 1973).

הבעיה היא שמבחני האינטליגנציה כיום לא מסוגלים למדוד יצירתיות אלא מציגות שאלות שיש להן פתרון נכון אחד ויחיד.

ויקימילון: סובלימציה

• פרויד: יצירתיות היא תוצר של רצון נכזב לתהילה, לעושר ולאהבה. האנרגיה שעד כה השוקעה בתסכול ובנוירוזה, עוברת סובלימציה לפעילות יצירתית. פרויד חזר בו מקביעתו זו כעבור זמן-מה.
• גרהם וואלס: הציג מודל ליצירתיות המורכב מ-5 שלבים:

  1. הכנה (preparation) - סקירת הנושא ועבודת הכנה.
  2. דגירה (incubation) - הבעיה עוברת לתת-מודע.
  3. רמיזה (intimation) - האדם "מרגיש" שיש פתרון בדרך.
  4. הארה, תובנה (illumination, insight) - הרעיון המקורי פורץ מתוך הקדם-מודע לתודעה המודעת.
  5. אימות (verification) - הרעיון עובר עיבוד, שכלול, ובסוף מיושם.

• גילפורד - הבדיל בין חשיבה ממוקדת (convergent) וחשיבה מסתעפת (divergent). חשיבה ממוקדת מכוונת לפתרון נכון אחד של בעיה, בעוד שחשיבה מסועפת מכוונת לפתרונות יצירתיים רבים לאותה הבעיה.
• ארתור קסטלר: מחלק את סוגי האנשים היצירתיים לשלושה: האמן (Artist), המלומד (Sage), והליצן (Jester). קסטלר טבע את המושג bisociation, כמצב שבו יצירתיות מתרחשת כתוצאה מהצטלבות של "מערכות ייחוס" מנוגדות זו לזו.
• בין וארלוזורוב (1979): האדם היצירתי הוא בעל התכונות הבאות:

  1. רגישות.
  2. זרימת רעיונות.
  3. גמישות.
  4. מקוריות, נון-קונפירמיזם.
  5. תפיסה מהירה, אינטואיציה.
  6. התמסרות ליצירה.

• טוראנס: ביצע מחקרים (היפותזת הסף - threshold hypothesis) שהעלו קורלציה חיובית בין אינטליגנציה ליצירתיות (עם זאת, חקר מעמיק בנושא לא העלה ממצאים חד משמעיים). ב-1974 פיתח מבחן אינטליגנציה המבוסס על חשיבה מסועפת, שנוקד לפי:

  1. רהיטות - כמות הרעיונות הרלוונטיים והיישימים שעלו כתגובה לגירוי כלשהו.
  2. גמשיות - מספר הקטגוריות השונות בעלי תגובה רלוונטית.
  3. מקוריות - השכיחות היחסית של הרעיונות בקבוצת הנבחנים.
  4. עיבוד - כמות הפרטים שהוצגו ברעיון.

  טוראנס מציע למורים לנקוט בגישות הבאות:

  1. לכבד שאלות לא-שגרתיות.
  2. להראות ענין ברעיונות מקוריים.
  3. לגרום לתלמידים להבין שלרעיונותיהם יש ערך.
  4. לעודד תלמידים ליישם את רעיונותיהם בלי להתנות זאת בציון.
  5. להקפיד להסביר לתלמידים את פשר ההערה שקיבלו.

עקרונות ליצירת מסגרת התומכת ביצירתיות

1. ניתן לפתח יצירתיות בכל תחום, אשר תתבטא כאשר האדם ישלב רעינות ושיטות שקודם לא היה קשר ביניהם לכלל שיטת פתרון חדשה (החל בהעברת מסר באמצעים אומנותיים וכלה בבניית גשר חדשני).
2. הסביבה היצירתית חשובה יותר מהכישרון היצירתי. אדם שנולד עם יצירתיות אך לא זכה לסביבה שתגרה אותה, עלול בסופו של דבר להיות יצירתי פחות ממישהו פחות יצירתי אך זכה לסביבה מעודדת יצירתיות.
3. יד לעודד יצירתיות בבתי הספר באופן מתמשך, ולא כפרויקט חד-פעמי.
4. יצירתיות היא תכונה שנרכשת ברוב המקרים במהלך הילדות והיא נעוצה בדבר הנקרא "בטחון במחשבה" ו"גמישות קוגנטיבית". כאשר ההורים והמערכת שסביב הילד (גן ילדים, בית ספר בשנים ראשונות, העבודה של השמרטף/ית עם הילד וכו') מעודדים יצירתיות ומחשבה מחוץ למסגרת, הם מאפשרים לו לפתח גמישות מחשבתית. גמישות מחשבתית פירושה אי הקיבעון לרעיון או דפוס מחשבה אחר.
5. חשיבותה האנושית של היצירתיות היא להוביל לאבולוציה בתהליכים חברתיים ובמחשבה האנושית. כל רעיון מכוון למספר פתרונות שונים לאותו רעיון. מכאן ניתן לראות כי התהליך היצירתי מייצר אבולוציה מתמדת של מושגים ופתרונות אפשריים.

שיטות

ויקיפדיה: סיעור מוחות

• סיעור מוחות

  1. יש להשתמש באמצעים המאפשרים לכל המשתתפים לצפות בהצעות (כגון כן נייר או לוח)
  2. יש להעלות רעיונות תוך התעלמות מהמעשיות שלהם.
  3. אין להעביר ביקורת על אף רעיון שעלה, גם לא ביקורת עצמית.
  4. יש לנסות להעלות מספר רעיונות גדול ככל הניתן.
  5. חזרה על רעיונות שהועלו בשינויים קלים, נחשבת להתהליך התפתחותי רצוי.
  6. הקבוצה צריכה לקבל משוב על תוצאות מאמציה. בפרט כאשר חברי הצוות צפויים לקחת חלק בישיבות דומות בעתיד.

• אסוציאציות
• דמיון מודרך