פסיכולוגיה של החינוך/פרקים בפסיכולוגיה חינוכית/מחוננות
|
ויקיפדיה: מחוננות |
מחוננות היא יכולת חשיבה טובה יותר מן הרגיל. לילדים מחוננים מנת משכל (IQ) גבוהה הרבה יותר מן הרגיל. נהוג להשתמש במושג "מחוננות" בהקשר של ילדים ונוער.
גישות להגדרת מחוננות
עריכהקיימות שתי גישות להגדרת מחוננות:
- כמותית - לפי גישה זו, ההבדל בין ילד מחונן לילד רגיל הוא כישורים מפותחים יותר. הספרות המקצועית מצדדת בגישה זו, ואף מכמתת את המחוננים כבעלי מנת משכל הגבוהה מ-130.
- איכותית - לפי גישה זו, מקורם של הכישורים המפותחים הוא במנגנון פעולה שונה של ההכרה.
חקירת המחוננות
עריכה- מחקרים רטרוספקטיביים - חוקרים מבוגרים בעלי הישגים יוצאי דופן.
- מחקרים אורך - מבצעים מעקב אחר ילדים שאובחנו כמחוננים במשך התפתחותם.
- מחקרי רוחב - השוואה המחוננים לבני גילם שאינם מחוננים.
הגדרות של מחוננות
עריכהדו"ח מרלנד (1972)
עריכה|
|
ויקיפדיה (אנגלית): דוח Marland |
ע"פ מרלנד, ילד מחונן מוגדר לרוב כישרוני באחד מששת התחומים הבאים:
- אינטלקטואלית,
- אקדמית (כיוון ספציפי),
- יצירתית,
- אמנותית,
- מנהיגותית, או
- ספורטיביות.
ילד מחונן יכול להראות כישורים מרשימים בלוגיקה ובו בזמן לכתוב עם שגיאות כתיב.
מודל הטבעות של רנזולי (1978)
עריכה|
|
ויקיפדיה (אנגלית): רנזולי |
מחוננות היא תוצר של שלושה גורמים פעילים:
- קוגנטיביות,
- התמדה,
- יצירתיות.
גרדנר (1982)
עריכה|
|
ויקיפדיה (אנגלית): גרדנר |
כתומך בגישת האינטלגינציות המרובות, גרדנר רואה במחוננות תוצר של מספר כישורים ייחודיים. כפי שהוזכר בפרק על אינליגנציות מרובות, גרדנר הבחין בין שש אינטליגנציות כאלה.
כמו כן, גרדנר הגדיר את המושג חוויה מגבשת, המתארת את המפגש של המחונן עם תחום אינטליגנציה כלשהו, מפגש אשר משנה את תפיסתו.
הגישה הפסיכו-חברתית של טננבאום (1983)
עריכה(Abraham J. Tannenbaum)
גישה זו מורכבת מחמישה גורמים:
- יכולת אינטלקטואלית גבוהה.
- כישרון בתחום ספציפי.
- אישיות בעלת דימוי עצמי גבוה והבנת הסביבה לצורך השגת מטרות.
- גורמים סביבתיים, כגון מצב סוציו-אקונומי.
- גורמים מקריים אשר משפיעים על האדם ושלא ניתן לצפות את השפעתם מראש.
התאוריה השלישונית של סטרנברג (1985)
עריכה|
|
ויקיפדיה (אנגלית): סטרנברג |
לפי גישה זו, המחונן צריך שליטה בכל שלושת התחומים הבאים:
- מחוננות אנליטית (analytical intelligenc) - פירוק בעיה למרכיבים.
- מחוננות סינתטית (creative intelligence) - מקוריות ויצירתיות.
- מחוננות מעשית (practical intelligence) - היכולת ליישם רעיונות.
מודל ארבעת הרכיבים של הנסלי (1986)
עריכה(P. A. Haensley)
ע"פ הנסלי, מחוננות היא תוצר של ארבעה גורמים פעילים:
- שילוב יכולות - כישורים שונים צריכים לפעול יחד על מנת להגיע להישג יוצא דופן.
- התאמת הנסיבות - הגורמים החיצוניים (סביבתיים, חברתיים) שקובעים את ערכו של ההישג.
- קונפליקט - גורמים חיצוניים (לחץ למשל) המשפיעים ומעצבים את הכישורים.
- מחויבות - צורת התגובה לסביבה תכתיב את מידת ההצלחה.
אבחון מחוננות
עריכה- גילוי סקרנות ושאילת שאלות רבות בתחומים מגוונים.
- חקירה עצמאית של הסביבה.
- אוצר מילים גדול.
- יכולת קריאה מהירה.
- התמדה בעיסוק בתחום בודד (מוזיקה, ספרים או ספורט).
- הפגנת קישורים קוגניטיביים מתקדמים לגילם (קרוא וכתוב, לוגיקה מתמטית).
- זכרון מעולה.
- יכולת הפנמה של מושגים ורעיונות במהרה וללא קושי רב.
בעיות של מחוננים
עריכהילדים מחוננים חווים את העולם בדרך שונה מילדים שאינם מחוננים.
- א-סימטריה: ההתפתחות הקוגניטיבית מקדימה את ההתפתחות המוטורית.
- א-סימטריה: ההתפתחות הקוגניטיבית מקדימה את ההתפתחות הרגשית.
- יחסים עם ילדים אחרים: מחוננים בוגרים יותר משאר הילדים ולכן תיתכן אי-תאימות בלשון הדיבור ובתחומי העניין ביניהם.
- פרפקציוניזם וביקורתיות כלפי אחרים.
- תזזיתיות וחוסר מיקוד. למשל תקתוק שעון בחלק המרוחק של החדר יכול להפריע לריכוז.
- רגישות מוסרית גבוהה - נטייה לראות הכול ב"שחור ולבן" ללא גווני ביניים.
- התעלמות המערכת החינוכית.
- לחץ בניסיון לעמוד בציפיות לא מציאותיות מצד ההורים או המורים.
מסגרת מיוחדת למחוננים
עריכה- בעד:
- טיפוח אינטלקטואל.
- הזדמנות שווה למחוננים, כחריגים חיובית. במסגרת כזו המחוננים יזכו לתוכנית שמתאימה להתפתחות האינטלקטואלית שלהם.
- למידה באותה מסגרת עם ילדים הדומים באישיותם.
- נגד:
- צורך בהקצאת משאבים מיוחדים מצד מערכת החינוך.
- התפתחות בחברה שאינה משקפת את החברה היומיומית.
- כאמור, מחוננות אינה בתחום יחיד ולכן בכל זאת המחוננים יהיו שונים מאוד זה מזה.