אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 46

תואר הפועל הכללי iel

216. תואר הפועל הכללי iel פירושו "בצורה כלשהי", "באופן כלשהו", וכו'.

• Mi penis vin iel gvidi tien = ניסיתי בדרך כלשהי להדריך אותך לשם.
• Iel ni anoncos la decidon = נודיע על ההחלטה בצורה כלשהי.

תואר הפועל הכללי iom

217. תואר הפועל הכללי iom פירושו "כמות כלשהי", "מעט/קצת..." [ביחס לכמות] וכו'.

• ?Ĉu vi havas iom da tempo = יש לך קצת זמן?
• Ŝi varmigos iom da akvo = היא תחמם כמות כלשהי של מים
• Tiu metodo estas iomete danĝera = הדרך הזו היא מעט מסוכנת
• La ŝnuro estas iom tro longa = החבל הוא קצת ארוך מדי.

הסופית ad

218. הסופית ad משמשת כדי לציין שהפעולה שמבטא שורש המילה היא פעולה מתמשכת או חוזרת על עצמה, או הרגל.

שימוש בסיומת ad ליצירת פעלים:

• frapadi = להתדפק (על דלת).
• rigardadi = לנעוץ מבט
• vizitadi = לפקוד (מישהו), לבקר באופן קבוע
• Antaŭ du jaroj ŝi tre dolĉe kantadis = לפני שנתיים היא נהגה לשיר במתיקות רבה

שימוש בסיומת ad ליצירת שמות עצם:

• movado = תנועה
• pafado = ירי
• parolado = נאום
• pensado = מחשבה עמוקה/התבוננות מעמיקה
• Mi preferas la legadon de tiaj libroj = אני מעדיף את הקריאה של הספרים הללו

השימוש ב-mem

219. כינוי השם mem פירושו "עצמו" או "בעצמו", והוא מדגיש את החשיבות של הישות שאליה הוא מתייחס. בדרך כלל הוא יופיע מיד אחריה במשפט. יש להבחין בין mem לבין כינוי חוזר (38) שנועד כדי לחזור על נושא המשפט בחלק אחר של המשפט, ולא כדי להדגיש את כינוי השם עצמו.

• Mi mem akompanos vin = אני בעצמי אלווה אותך.
• La gvidisto mem perdis la vojon = המדריך בעצמו איבד את הדרך.
• La viroj mem defendis sin = הגברים בעצמם הגנו על עצמם
• Ĝi pendas sur la muro mem = זה תלוי על הקיר עצמו.
• Ŝi venis mem por vidi vin = היא עצמה באה לראות אותך.
• Mi ekvidis la ŝteliston mem = הצצתי בגנב עצמו.

אוצר מלים

שמות עצם	krono = כתר	oro = זהב	loko = מקום
	ideo = רעיון
תארי שם	honesta = הוגן
שמות פועל	ĵeti = לזרוק	bani = לרחוץ	kompreni = להבין
	falsi = לזייף	levi = להרים/להעלות
אישים/מקומות	Sikelio = סיציליה	Hierono = המלך היריון	Arĥimedo = ארכימדס

קטע קריאה: ארכימדס והכתר

Iam bonekonata reĝo, nomita Hierono, vivadis en granda urbo en Sikelio, kiu estas sudokcidenta de Italujo. Li suspektis ke iam la kronfaristoj, kiuj fabrikadis kronojn por li, ne uzis ĉiom de la oro donita al ili de la reĝo, sed falsadis ĝin per la uzado de iu alia materialo. Tamen, Hierono ne povis per si mem eltrovi ĉu oni falsadas la oron. Tial li venigis grekan klerulon, kies nomo estis Arĥimedo, kaj rakontis al li sian timon pri la falsita oro. Arĥimedo certigis lin ke iel li ja eltrovos pri la falsado, kaj helpos la reĝon kontraŭ la falsintoj, kiuj estis tiel indiferentaj al la honesteco. Ĉiutage li multe pensadis pri la afero, sed ju pli longe li pensadis, des malpli sukcesaj estis liaj penoj, ĝis iu tago, kiam li okaze faris interesan eltrovon. Li estis ĵus baninta sin, kaj subite ekrimarkis ke dum li mem restis en la akvo, ial ŝajnis esti iomete pli multe da akvo en la banujo ol antaŭe. Tuj li komprenis ke lia korpo estas forpuŝinta iom de la akvo el ĝia loko. Li komprenis ke tiom da akvo estas elpuŝita, kiom antaŭe estis en tiu loko kie li mem estas. Tia levado de la akvo per lia korpo donis al li saĝan ideon, kaj li prenis en la mano du aŭ tri orajn kronojn. Li ĵetis ilin unu post la alia en la banujon, kaj zorge rimarkis al kiu alteco ĉiu el ili levis la akvon. Tiam li eltiris ilin, kaj enmetis la kronon pri kiu Hierono estis plej suspektema. Li rimarkis ke ĉi tiu ne tiel alten levis la akvon, tial li estis certa ke la oro en ĝi estas multe falsita. Oni diras ke kiam li eltrovis ĉi tiun metodon por montri la falsadon de la malhonestaj kronfaristoj, li eksaltetis pro ĝojo kaj ekkriis "eŭreka," kiu estas la greka vorto por "mi estas trovinta." Tiun saman vorton oni ankoraŭ nun uzadas en la angla lingvo.

משפטים לתרגום

1. לפני כמה מאות, מלך עשיר וחזק (multepova) שנקרא היירו, חי בסיציליה.

2. לפעמים הוא היה חשדן בנוגע ליוצרי-הכתרים שלו, שהכינו כתרים עבורו, מזהב שהוא עצמו נתן להם.

3. הוא תהה האם האנשים האלה הם הוגנים.

4. הוא חשד שיתכן (eble) שהם לא השתמשו בכל הזהב שניתן להם, אלא שמרו חלק ממנו לעצמם.

5. הוא לא יכל לגלות בעצמו (per si mem) אם הם מזייפים, ולכן הוא זימן איש יווני חכם.

6. לאיש הנודע הזה, ששמו היה ארכימדס, הוא הבהיר את חששותיו.

7. ארכימדס הבטיח (certigi) למלך שהוא יגלה דרך כלשהי בנוגע לעניין.

8. הוא הרהר (pensadi) בעניין כמה שעות כל יום, וחיפש שיטה משביעת רצון (kontentiga), אבל מסיבה כלשהי לא הצליח.

9. יום אחד, כשהוא רחץ את עצמו, הוא שם לב שנראה שיש יותר מים באמבטיה כשהוא עצמו בתוכה, מאשר לפני כן.

10. העליה של המים נתנה לו רעיון.

11. הוא זרק את הכתרים, אחד אחרי השני, לתוך המים, ושם לב כמה מים כל אחד מהם דחק.

12. באופן כזה (tiamaniere) הוא הבין שיוצרי הכתרים המקומיים (lokaj), שאותם המלך השליך לכלא (malliberejo), היו לא הוגנים.

לחץ על הקישור 'הצגה' (משמאל) כדי לצפות בתשובות לתרגילים.
1.	לפני כמה מאות, מלך עשיר וחזק (multepova) שנקרא היירו, חי בסיציליה.	Antaŭ kelkaj centoj da jaroj, riĉa multepova reĝo, nomita Hierono, vivigis en Sikelio.
2.	לפעמים הוא היה חשדן בנוגע ליוצרי-הכתרים שלו, שהכינו כתרים עבורו, מזהב שהוא עצמו נתן להם.	Li foje estis suspekta pri liaj kronfaristoj, kiuj faris kronojn por li, el oro, kiun li mem donis al ili.
3.	הוא תהה האם האנשים האלה הם הוגנים.	Li scivolis, ĉu tiuj personoj estas honestaj.
4.	הוא חשד שיתכן (eble) שהם לא השתמשו בכל הזהב שניתן להם, אלא שמרו חלק ממנו לעצמם.	Li suspektis, ke eble ili ne uzis ĉiom da oro donita al ili, sed gardis parto de ĝi por ili mem.
5.	הוא לא יכל לגלות בעצמו (per si mem) אם הם מזייפים, ולכן הוא זימן איש יווני חכם.	Li ne povis eltrovi per si mem, ĉu ili falsadas la oron, tial li venigis saĝan grekan personon.
6.	לאיש הנודע הזה, ששמו היה ארכימדס, הוא הבהיר את חששותיו.	Al tiu konata persono, kies nomo estis Arĥimedo, li klarigis siajn timojn.
7.	ארכימדס הבטיח (certigi) למלך שהוא יגלה דרך כלשהי בנוגע לעניין.	Arĥimedo certigi al la reĝo, ke iel li eltrovos iel pri tiu afero.
8.	הוא הרהר (pensadi) בעניין כמה שעות כל יום, וחיפש שיטה משביעת רצון (kontentiga), אבל מסיבה כלשהי לא הצליח.	Li ĉiutage pensadis pri tiu afero iom da horoj, kaj trovis kontentigan metodon, sed iel li ne sukcesis.
9.	יום אחד, כשהוא רחץ את עצמו, הוא שם לב שנראה שיש יותר מים באמבטיה כשהוא עצמו בתוכה, מאשר לפני כן.	Unutage, kiam li banis sin, li rimarkis ke ŝajnas pli multe da akvo en la banujo, kiam li mem estas en ĝi, ol antaŭe.
10.	העליה של המים נתנה לו רעיון.	La levado de la akvo donis ideon al li.
11.	הוא זרק את הכתרים, אחד אחרי השני, לתוך המים, ושם לב כמה מים כל אחד מהם דחק.	Li ĵetis la kronojn, unu post la alia, en la akvon, kaj rimarkis, kiom de la akvo ĉiu el ili forpuŝis.
12.	באופן כזה (tiamaniere) הוא הבין שיוצרי הכתרים המקומיים (lokaj), שאותם המלך השליך לכלא (malliberejo), היו לא הוגנים.	Tiamaniere, li komprenis, ke la lokaj kronfaristoj, kiujn la reĝo ĵetis al la malliberejo, estis malhonestaj.

הערות ותוספות

• אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!

<<< שיעור 45

לדף השער

שיעור 47 >>>