הגות הנפש/שיעורי קפלן/סיכום ההרצאות

סיכום סדרת ההרצאות של ד"ר ג'פרי קפלן מאוניברסיטת צפון קרולינה בתחום הגות הנפש.

הרצאות מבוא על חלוקת גוף ונפש: עריכה

על דעות רנה דקרט, הנסיכה אליזבת, וגילברט רייל

גישת המציאות החצויה - דואליזם עריכה

הנפשי-שכלי לעומת הגופני-מוחי

- לפיו קיים עולם רוחני (נפשי) מקביל ודומה לחמרי, על מרכיביו.
יתכן שדקרט חשב באופן דומה גם על מערכת הצירים X Y שהמציא.

דחיות ראשוניות של הדואליזם עריכה

  • המאה העשרים נפתחה בצ'רלי-דונברד ברוד CD Broad המוח ומקומו בטבע:
-השתלשלות נפשי מן המוח - לפי לויד מורגן: השכל (הנפשי) הוא פועל יוצא של המוח ויותר מסך חלקיו. (השתלשלותי אֶמֶרגֶנטִי emergent - פוֹעַל-יוצא)
-להפסיק לדבר על רוח הרפאים שבחדר סביר שהשכלי ניתן להסבר, כמו השאר.
-האם קיים רוח (נפשי) מבלי גוף וחומר.
  • שאלות של סיבתיות:
א. אליזבת: האם הנפשי-שכלי-רעיוני מסוגל להניע את הגופני-חומרי-מציאותי.
ב. האם מהנפשי-שכלי-רעיוני בעבר ניתן להסיק על הנפשי-שכלי-רעיוני בעתיד, והאם עתיד זה נובע מן העבר הזה.
- המאמר נכתב בשנת 1938. הוא מת בשנת 1976 בגיל 76.
- בעד סוג של התנהגותנות הסברתית (ביהביוריזם לוגי) כפי שיוסבר להלן.

איחוד גוף ונפש - פיזיקליזם: התנהגותנות הגיונית, זהות מוח נפש, ופונקציונליות עריכה

התנהגותנות הסברית נקראת ביהביוריזם לוגי, בדומה להסבר שניתן למספרים המתמטיים על ידי הגדרתם על פי סדרות המכילות מספר איברים מסויים (כל סדרה המכילה שני איברים מקבילה למספר המופשט 2, וכל סדרה המכילה שלושה איברים מקבילה למספר המופשט 3, וכן הלאה). שיטה זו קרצה להוגי הדיעות הפוזיטיביסטים של החוג הווינאי באוסטריה, ולפיה, לדעתם, המתמטיקה והפילוסופיה הפכו למדעיות יותר, בהיותן עתה חלק מהלוגיקה המסומלת, האחידה, המלאה, הניתנת לבחינה ואימות, העובדתית אובייקטיבית והלא נגועה לכאורה בדיעות ותחושות אישיות סובייקטיביות.
באופן דומה הביהביוריזם דילג על התחושות האישיות-הפנימיות והתרכז בתופעות שניתן לבחון ולהסביר - כמו הגירוי והתגובה עם מערכת החיזוקים.

פיזיקליזם - הגישה החומרנית של העת החדשה, לעומת החומרנות של העת העתיקה, לדוגמה זו בפילוסופיה היוונית. הפיזיקליזם נקרא על שם מדעי הטבע (הפיזיקה), ופירושו שאת כל התופעות השכליות לכאורה אפשר להסביר באמצעות הפיזיקה (והמוח). יש לציין שבספר של האו"פ "פיזיקליזם" נחשב רק הגישות של זהות מוח-נפש (תורת הזהות), וגישת התיפקוד (הפונקציונליות), וכותב הספר בחר להציג את הביהביוריזם הלוגי כמקבל בחלקו את הדואליזם. ---[לבדוק נכונות טענה זו]---

התנהגותנות הֶסְבֵּרִית - פונקציונליזם לוגי עריכה

- דוד ארמסטרונג על גישת התיפקוד (פונקציונליזם), ותכונת השבירות של זכוכית (כהסבר להתנהגותנות ההסברית - הביהביוריזם הלוגי). ארמסטרונג מת בקנדה בשנת 1893

---[לבדוק פונקציונליזם לעומת התנהגותנות הסברית לפי קפלן]---

דחיית ההתנהגותנות ההסברית - הסופר ספרטנים של הילרי פוטנם עריכה

- סוּפֶּר-ספרטנים: תרגיל חשיבה נגד התנהגותנות "הסברית".
- המופעים הנפשיים (התחושות האישיות) קיימים ואף מובילים להתנהגות, ולכן מוסברים תיפקודית (פונקציונלית) ואין לדלג עליהם בשיטת ההתנהגותנות.
- מוחות והתנהגות, מאמרו המקורי של הילרי פוטנם, משנת 1961.
- והילרי פוטנם מעלה במקום ההתנהגותנות ההסברית את גישת התיפקוד שנראה בהמשך.
-רק הסותר את הדמיון אינו אפשרי (דיון צדדי): מושג המוביל לסתירה הגיונית או הגדרתית - אינו אפשרי. אך אם אפשר לדמיין דבר, אפשרי גם קיומו.
- (הנה הרצאה של האיש הילרי פוטנם ביוטיוב מ-1971 על האמת והמדע)
- לדעתו, המוח והשכל הם שתי בחינות נפרדות, הקשורות זו בזו אך אינן זהות.

תורת הזהות הנפשית-מוחית עריכה

  • תורת הזהות הנפשית-מוחית מהחזית העממית האוסטרלית לחמרנות משוכללת:
    • אולין (תומס) פלֵייִס (UT Place, אחיה של דורותי אדית סמית מלוחמות השוויון לנשים)
    • ג'ון סמארט JJC Smart -

הגדרת זהות - זהות פרטים וזהות סיווגית עריכה

סוגי מצבים נפשיים:

  • תפישתי קוגניטיבי (סברות, ידיעות, הבנה, היכר והיזכרות),
  • ווליציאני אווייתי (תקוות, משאלות, כוונות, ורצונות),
  • וחוויית התחושות האישיות - אשר עליהם בלבד אנו דנים.

סוגי זהות (חלקית ומלאה):

  • זהות חלקית מכילה על ידי תיאור,
  • לעומת זהות משווה (בשם עצם), מלאה או סיווגית,

סוגי זהות משווה:

  • זהות בהגדרה (בדפיניציה), שניתן לאמת במחשבה
  • לעומת זהות בהדגמה: באופן קונטנגני נסיבתי, שכדי לשלול אותה דרושה בדיקת שטח.
  • המצב העצבי של המוח הוא ההסבר לתופעת חוויית התחושות האישיות, כמו שאוסף ערפילי של טיפות מים זעירות הם הסבר הענן הלבן שבשמיים, כתופעה הכוללת פרודות (מולקולות) של מימן וחמצן בעלי מבנה כימי ופיזי מסויימים, באיזור מסויים ובתנאים מסויימים.
- הגדרת המילה "הוא"
  • א. "הוא" כסיווג בלבד: "הרכב הוא יפה". "הוא" משמש כנשוא (פרדיקט) לפני המילה "יפה", תואר - אדג'קטיב. אין כאן זהות, אלא הכלה.
  • ב. "הוא" כזהות בין אלף לבית: "רכב זה הוא משאית". "הוא" משמש כמילת השוואה ויחס למושא שגם הוא שם עצם.

לא נכון!!!! לתקן הקטע הבא הסותר עצמו מניה וביה

גם "הוא" הזהות נחלק לשניים:
  • ב1. הוא מגדיר (דפיניציה): "העפרון הוא כלי כתיבה מחיק".
- ו"הוא" זה הוא "מקרי" - קונטינגנטי נסיבתי אקראי ואפשרי. ניתן לסתור את המשפט אם אינו נכון, כבר מההגדרה, בלי לבדוק במציאות.
  • "העפרון הוא שבור". - זהו "הוא" מבני (קומפוזיציה). אם "הוא" נכון, הרי שזהו "הוא" הכרחי. כדי לסתרו נדרשת בדיקה במציאות.
- טענת פלייס: הטענה "השכל הוא המוח" הוא טענה מבנית, ולא זהות מלאה. וכך מקובל במדע לגבי השוואת המילה ענן, כאחת הנראית בשמים, והתופעה של טיפות מים זעירות בעננה מעורפלת, בה אנו חוזים מקרוב.

דחיית תורת הזהות - עריכה

מוח התמנון מחולק בחלקי גופו, ולמרות הדמיון במערכות שלו (רגליים, אכילה, ראיה ועוד) התהליכים המוחיים שונים מאוד.

  • התנגדות אדם ברדלי לתורת הזהות (מסכם את הילרי פוטנם, זה של ההתנגדות להתהגותנות)
- הגדרה מתפקוד: הגדרת מושג לפי סוג התיפקוד (פונקציונלי, דפינישן ביי קיינד), ולא לפי מרכיביו.
בביולוגיה: לכל אברון בתא יש תפקיד. לכל בעל חי. לכל תכונה. המין תפקידו ליצור זנים מגוונים, ומחזק בכך את עמידות היצור בפני אויבים ופגעים, התוקפים באופן אחיד.
- הגדרה מתפקוד - ניתן למימוש מרובה של מרכיבים (ריאליזציה מולטיפאלית). לעומת הגדרת מושג ממרכיביו.
- המוח נתון למימוש מרובה: מוח התמנון החש (לפי הנראה) בכאב, בדיוק כמונו. מכאן שהשכל אינו זהה למוח.

גישת התפקוד (פונקציונליזם) עריכה

- התיפקוד הוא הקובע
- דוגמה: עמדת מכירה אוטומטית, המוגדרת לפי תיפקודה.
- כך גם קנאה מוגדרת כתיפקוד, המקבלת את הגורמים - הגירויים, ומפיקה את ההשפעות: את התוצאות, את התופעה.

בחזרה לדואליזם - נגד הגישה האחודה עריכה

  • החדר של מרי היודעת כל על אדום אך פגשה בו כעת לראשונה. דעת [[w:he:פרנק ג'קסון|פרנק ג'קסון]
החידוש של החוויה מורה שהחוויה קיימת בנפרד מכל. ולכן פיזיקליזם (מכל הסוגים) אינו "מסביר" דבר, ויש לקבל את גישת העולם החצוי, בין הרוחני לגשמי, או בין השכלי למוחי.
ג'קסון במאמרו מ-1982 איכויות כמופע טבעי (קוואליה אפיפנומנלית) והמאמר מ-1986 מה שמרי לא ידעה
כמו שאין אפשרות לחוש כעטלף עד שתגיע למקומו, כך ההסבר המדעי לא יכול לכלא את חוויית התחושה האישית. (כי היא לא אישית).
יש דברים שאי אפשר אפילו לדמיין - כי הם משוללי יסוד, מעצם הגדרתם
אבל עשוי להיות זומבי (גולם - גוף מקביל בכל לאדם אך בלי "נפש", יש לו מח אבל אין לו את ה"שכל" והחוויות האנושיות)
- ואין לשלול קיומו של גולם מהיסוד: אין קיומו נוגד את ההגיון, ואפשר לדמיין אותו
- ואם אכן קיים גולם כזה, הרי שהוא מוכיח שהשכל שיש לאדם ותחושותיו האישיות הן משהו בנפרד מהגוף והמוח והעולה מהם.