היסטוריה לבגרות/תהליכי שינוי באירופה ובעולם היהודי עד מלחמת העולם הראשונה/תהליכי שילוב של היהודים וביטוייהם


בשנים 1870-1920 אנו יכולים לראות בקרב היהודים באירופה מגמה של השתלבות בחברה הכללית.

הסיבות לשילוב עריכה

  1. ליברליזם: חדירה של רעיונות ליברלים לאירופה ומאבקים של כוחות ליברלים למען זכויות מיעוטים וזכויות האדם.
  2. אמנסיפציה: מתן שוויון זכויות מבחינה פוליטית וחוקית ליהודי מערב ומרכז אירופה איפשר השתלבות בתחום הפוליטי.

ביטויי השילוב עריכה

השילוב בא לידי ביטוי במדינות השונות, והתבטא במספר צורות עיקריות.

עיור עריכה

האמנסיפציה איפשרה ליהודים לנוע. הם עברו מהכפרים לערים הגדולות, כמו ברלין ולונדון. העיור איפשר להם להשתלב בחברה הסובבת אותם, למשל בחיי התרבות והאומנות ובבחירת מקצועות חדשים. גם במזרח אירופה, היכן שלא ניתנה האמנסיפציה, נעו היהודים לערים הגדולות. לדוגמה: לוורשה היגרו כ-200,000 יהודים ועד מלחמת העולם השנייה ישבו בה כ-350,000 יהודים. למרות (ואולי בגלל) ההשתלבותם בחברה שמסביבם - האנטישמיות כלפיהם גברה.

חברה ותרבות עריכה

יהודים שימשו כעורכי דין, פרופסורים באוניברסיטאות, מוסיקאים, שחקני תיאטרון, סופרים ומשוררים. בגרמניה, למשל, 7% מהיהודים עסקו במקצועות חופשיים. על אף שהשירות הציבורי נותר סגור בפני היהודים, הם הצליחו לחדור אליו בזכות כישרונם ויוזמתם. יהודים גם שימשו כעיתונאים, והקימו סוכנויות ידיעות. יותר מאוחר נפתחו אוניברבסיטאות ובתי ספר ליהודים במזרח אירופה בעקבות רפורמות של המישטר. היהודים השתלבו במעמד הבורגני קפיטליסטי, בתחום הבנקאות (הברון רוטשילד) ובתחום פיתוח מסילות הברזל (הברון הירש). הם עברו לנהל חנויות כלבו גדולות, ונוצר מעמד פרוליטריון (פועלים) בעקבות כניסתם לבתי המלאכה ולמפעלים.

המרת דת עריכה

הדרך הקיצונית ביותר שנקטו היהודים על-מנת להשתלב בצורה מלאה בחברה האירופאית היתה המרת דתם.

זרמים חדשים ביהדות עריכה

זרם האורתודוקסי היה סגור ושמרן ולא רצה להשתלב בחברה הכללית. בנוסף לו היה הזרם הרפורמי שרצה לעשות רק את המצוות המוסריות ולא את המצוות המעשיות, ורצה להשתלב בחברה הכללית. כמו כן היה זרם הביניים, הזרם הקונסרבטיבי, אשר הכניס מעט שינויים ליהודות, אך עדיין שמר על קיום המצוות המעשיות והמוסריות.

חיים פוליטיים עריכה

בעקבות מתן שוויון זכויות אזרחיות ופוליטיות יכלו היהודים להשתתף בחיים הפוליטיים.היהודים הפכו לבוחרים פוטנציאליים והם החלו להיות פעילים במפלגות שונות ואף הצטרפו אליהם.למשל קרל מרכס שהצטרף למפלגה סוציאליסטית.היהודים הצטרפו גם לפרלמנטים כמו אדוארד ברנשטיים שנבחר לרייכסאג מספר פעמים.

תחום הצבא עריכה

יהודים היו גאים במעמדם כאזרחים שווים שזה התבטא גם בכך שהם התגייסו לצבא והיו לוחמים ולוחמות,היו חיילים פשוטים ואף קצינים.למשל במלחמת העולם הראשונה לחמו יהודי גרמניה לצד גרמניה.

חינוך ותרבות עריכה

היהודים השתלבו עד כדי כך במיוחד במערב אירופה שהם היו מעורבים החיים התרבותיים,הם היו פילוסופים,משוררים,סופרים,מדענים בולטים.דוגמאות לכך הם:פרויד,אלברט אינשטיין,מנדלסון ועוד.גם בחינוך היו יותר ויותר תלמידים יהודים בבתי הספר התיכוניים ובאוניברסיטאות.

ביטויי ההשתלבות כפי שבאו לידי ביטוי במדינות השונות עריכה

ניתן לראות כיצד באו ביטויי ההשתלבות במדינות שונות במזרח ובמערב אירופה:

צרפת עריכה

צרפת הייתה למדינה הראשונה באירופה אשר העניקה שוויון זכויות (אמנסיפציה) ליהודים. היה זה בתקופת המפכה הצרפתית; האספה הבינלאומית הצרפתית פרסמה חוק בחודש ספטמבר 1791 אשר העניק שוויון זכויות ליהודי צרפת , זאת הייתה נקודת מפנה ביחסים שבין יהודים וסביבתם הנוצרית. מעתה והלאה, יהודי צרפת זיהו את עצמם כ"צרפתים בני דת משה" , זאת מתוך רצון להוכיח את נאמנותם למדינה הצרפתית שאותה הם ראו כמולדתם. כך למשל, יהודים צרפתים התגייסו לצבא הצרפתי, ובין השאר לקחו חלק במלחמותיו של נפוליאון.

בהמשך לכך, צרפת העניקה הכרה רשמית לקהילה היהודית שקיבלה מעמד של קוניסיטוריה (חוקים), והרבנים היהודים חויבו בשבועת אימונים לצרפת (ולא שבועת אימונים לדת הנוצרית).

יהודים צרפתים השתלבו במשטר והחברה , דוגמאות לכך :

  1. אדולף כרמייה שהיה שר משפטים בממשלה הצרפתית. הוא יזם את הקמת ארגון כי"ח (כל ישראל חברים – אליאנס) בשנת 1860. הארגון ייסד בתי ספר ליהודים באגן הים התיכון. הלימודים התבססו על הלשון והתרבות הצרפתית, דבר אשר נתן דחף להשתלבותם של יהודים בתרבות האירופאית. העביר חוק שהעניק ליהודי אלג'יריה את האזרחות הצרפתית (צו כרמייה 1870). זאת הייתה נקודת מפנה במעמדם המשפטי והפוליטי של יהודי אלג'יריה.
  2. אלפרד דרייפוס - כאמור , יהודים התגייסו לצבא הצרפתי והשתתפו במלחמות בייחוד במלחמת העולם הראשונה. אחד מיהודי צרפת ששמו היה אלפרד דרייפוס , אשר התגייס לצבא הצרפתי , בזכות כישוריו הוא זכה לתפקיד בכיר כקצין בצבא הצרפתי.
  3. בני משפחת רוטשילד - בני עסקים חובקי עולם לא רק בצרפת אלא גם באנגליה , גרמניה ואוסטריה (דוגמא למישור כלכלי)

גרמניה עריכה

גם בגרמניה זיהו היהודים את עצמם כגרמנים בני דת משה. דוגמאות להשתלבות היהודים :

  1. משה מנדלסון (משכיל יהודי) – היה הראשון שהשתלב בחברה הגרמנית. הוא תירגם את התורה לגרמנית - "הביאור" (גרם לכך שהתורה הייתה ברורה גם לגרמנים) , ומעתה והלאה יהודים רבים נטו לקרוא את התורה בגרמנית ולא בעברית.
  2. תלמידיו של משה מנדלסון - ייסדו את התנועה לתיקונים בדת היהודית (הם כונו הרפורמים). אנשים אלה הכניסו לבית הכנסת מקהלה ועוגב , והשמיטו את המילה ציון (ירושלים) במספר תפילות ומשיח בן דוד. הם גם הנהיגו תפילה משותפת של גברים ונשים ביחד.
  3. הקונסרבטיבים (השמרניים) – זרם שצמח אחרי הרפורמים אשר ניסו ליצור שילוב בין היהדות הרבנית (האורתודוכסית) לבין היהדות הרפורמית.

בריטניה עריכה

תהליך האמנסיפציה (שוויון זכויות) התפשט בהדרגה לקהילות יהודיות במערב אירופה (הולנד ובלגיה) ובמרכזו (גרמניה ואוסטריה). בשנת 1858 העביר הפרלמנט הבריטי הצעת חוק בשם הביאה, אשר ביטלה את נוסח השבועה הנוצרי הפרוטסטנטי אשר בו היה חייב כל אזרח בריטי לומר לקבלת מינוי למשרה ציבורית. כך הוסר המכשול האחרון להשתלבותם של יהודי ברטניה בכל תחומי החיים, למשל :

  1. אחד מבני משפחת רוטשילד נבחר כציר (שר) בפרלמנט הבריטי.
  2. בנימין פיזרעלי - אחד ממנהיגיה הבולטים של ברטניה שהיה ראש ממשלה. הוא אומנם הוטבל לנצרות בילדותו , אך היה גאה במורשתו היהודית לכל אורך הקריירה הפוליטית שלו .
  3. משה מונטיפיורי

אוסטרו – הונגריה עריכה

ב-1867 יהודי אוסטרו – הונגריה זכו לשוויון זכויות. בין 1870-1871, עם השלמת איחוד גרמניה, פורסם החוק שהעניק להם שוויון זכויות.

רוסיה עריכה

הקהילה היהודית הגדולה הייתה ברוסיה. הם זכו לשוויון זכויות רק בחודש מרץ 1917.

- תהליכי שילוב של היהודים וביטוייהם -