טוקי פונה/שיעור 2: מילים ראשונות
בשיעור זה, נלמד את בסיס השפה טוקי פונה. ניעזר בכללי הכתיב שלמדנו בשיעור הקודם על מנת לקרוא וליצור משפטים ראשונים בטוקי פונה. כמו כן, נלמד חלק מהדקדוק הבסיסי בטוקי פונה.
מילים חדשות
עריכהלהלן רשימה של המילים החדשות בשיעור זה. מומלץ לאמר אותן בקול תוך כדי קריאת משמעותן.
jan – אדם
meli – אישה
mani – גבר
mama – הורה
luka – יד, או חמישה
sina – אתה / את
mi – אני / אנחנו
jan pona – חבר / ידיד
jan meli – אישה
jan mani – גבר
jan lawa – מנהיג, ראש
jan toki – דובר, מישהו שמדבר
jan suli – אדם חשוב, חכם
jan lili – אדם קטן, ילד
jan ken – מישהו שיכול, מסוגל
jan alasa – צייד
jan sitelen – סופר, כותב
jan musi – מישהו שעושה דברים משעשעים
jan wile – מישהו שרוצה משהו
jan kili – אדם שמטפל בצמחים
21-40: פעולות
toki – לדבר, לשוחח
moku – לאכול
kule – לצבוע, ליצור אמנות
tawa – ללכת, לנוע
kama – לבוא, להגיע, קורה
lukin – לראות, להסתכל
kili – לאכול פרי או ירק
tan – בגלל, סיבה
en – ו (חיבור בין שמות עצם)
pilin – להרגיש
lape – לישון
pali – לעבוד, לעשות
seme – איזה? (שאלה)
luka – יד, חמישה
kepeken – להשתמש
kule – צבע, אמנות
sama – דומה ל-, אותו דבר כמו
lon – קיים, נמצא, נכון, אמיתי
tan – בגלל, סיבה
kama – לבוא, להגיע, קורה
41-60: חפצים ומבנים telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק poki – קופסה, מיכל tomo – חדר, מקום סגור mama – הורה (אב או אם) kule – צבע, אמנות len – בגדים sitelen – תמונה, ציור kon – רוח, אוויר, רוחניות kasi – צמח, עץ, גבעול palisa – מקל, מוט lipu – ספר, דף, פיסת נייר kule – צבע (אופציה אחרת) kili – פרי suli – גדול, חשוב lili – קטן, לא חשוב sama – דומה, אותו דבר kule – צבע, יצירת אמנות tawa – תנועה, ללכת pali – עבודה, עשייה 61-80: תיאורים, תחושות, כיוונים walo – לבן, בהיר loje – אדום jelo – צהוב kule – צבעוני sewi – גבוה, עליון, רוחני ala – לא, אין lon – נוכח, מציאותי sama – דומה ל-, אותו דבר poka – צד, ליד tawa – ללכת, לנוע lukin – לראות, להביט pilin – להרגיש, רגש tan – בגלל, סיבה kama – לבוא, להגיע mani – כסף mama – הורה kule – צבע sama – דומה poka – צד, בחיק kule – צבע, צייר 81-100: החיים, דברים יומיומיים jan pona – חבר jan suli – אדם חשוב jan lili – ילד mama – הורה telo – מים, נוזל kili – פרי, ירק tomo – חדר, מקום סגור kule – צבע, אמנות palisa – מקל lipu – דף, נייר kule – צבע kama – להתרחש, לבוא tan – סיבה, בגלל mama – הורה, אב/אם pali – עשייה, עבודה kili – פרי kule – צבע, צבעוני sitelen – תמונה, ציור telo – מים, נוזל kule – יצירת אמנות 101-120: מילים נוספות ושימושים lon – נמצא, אמיתי ala – לא, לא קיים sewi – גבוה, רוחני kama – לבוא poki – קופסה, מיכל
jan – אדם
meli – אישה
mani – גבר
toki – דיבור, לשוחח
suli – גדול
lili – קטן
sama – דומה ל-, אותו דבר
poka – צד, ליד
tawa – לנוע, ללכת
kama – קורה, לבוא
mama – הורה
tomo – חדר, מקום סגור
kule – צבע
palisa – מקל, מוט
lipu – דף, פיסת נייר
הערה: מאחר והשפה מכילה רק כ-120 מילים, המילים תמוספרנה.
זכר ונקבה
עריכהבטוקי פונה אין הבדל דקדוקי בין זכר ונקבה. על כן, המילה "sina" יכולה למשל להתפרש הן כ"אַת" והן כ"אתה".
יחיד ורבים
עריכהבטוקי פונה אין הבדל של ממש בין יחיד לרבים, בהמשך נלמד על צורת הדגשה המבהירה שמדובר ברבים או ברבים מאד, אך כעת נתייחס לגופים בצורה הפשוטה שבה אפשר לפרשם הן כיחיד והן כרבים.
זמנים
עריכהבדומה ליחיד ורבים, גם בין הזמנים השונים (עבר, הווה ועתיד), לא קיים הבדל של ממש בטוקי פונה, ומשתמשים באותה צורה בשביל לתאר זמנים שונים. כמו ביחיד ורבים, קיימת צורה להדגשה ולהבהרה שמדובר בזמן מסוים, אך לא נעשה בהם שימוש נרחב, וכעת נתייחס לכל הזמנים בשווה, כלומר המשפט יכול לתאר כל זמן שהוא.
משפטי היכרות
עריכהלהלן מופיעים שני משפטים פשוטים בטוקי פונה. תוכלו לקרוא אותם בתור "טעימה" ראשונה מהשפה הכתובה.
- mi olin e sina: אני אוהב אותך. mi = אני olin = אוהב e = אֶת sina = את/ה (אֶת + את/ה = אותך)
- sina moku e kili: אתה אוכל פרי. אתה = sina אוכל = moku אֶת ה = e ירק = kili
ה' הידיעה ומושא ישיר
עריכהבטוקי פונה לא קיימת ה' הידיעה או כל תווית מיידעת אחרת (כמו בסינית). ממילא, כשנתרגם מעברית או מכל שפה אחרת שבה קיימת תווית מיידעת, נשמיט את ה' הידיעה.
המילית e משמשת כקידומת למושא ישיר. (יחסת הג'ר בערבית ספרותית, ואקוזטיבו באספרנטו. גם באנגלית, מילת השאלה Whom תמיד מתייחסת למושא ישיר.) בעברית, המילה אֶת משמשמת כקידומת למושא ישיר מיודע (משה אכל את התפוח. התפוח משמש כמושא של המשפט ומכיוון שיש ה' בתחילת המילה, הוא נחשב למושא מיודע). בכדי להקל על דוברי העברית את השימוש במילית, רצוי לדמיין את כל המושאים כאילו ומופיעה בתחילתם ה' הידיעה, למרות אי קיומה של ה' הידיעה בשפה.
דוגמה: המשפט "אני אוכל את הפרי" מתורגם לטוקי פונה כ-"mi moku e kili", אך גם המשפט "אני אוכל פרי" מתורגם כ-"mi moku e kili". על כן, רצוי לדמיין כאילו והמושא (במקרה זה הבננה) הוא תמיד בא יחד עם ה' הידיעה. בשל המבנה המיוחד של השפה, זה לא יגרום לשום טעות או בלבול. נסו והיווכחו!
אם אנו בכל זאת מבקשים ליידע את הנאמר במשפט באופן כלשהו, אנו יכולים להיעזר במילית "ni". היא יכולה לייצג כל אחד מכינויי הרמז בעברית (הזה, הזו, ההוא וכו'), והיא תמוקם לאחר המילה שהיא מתארת. לדוגמא, משמעות המשפט "mi moku e kili ni" היא "אני אוכל פרי זה" או "אני אוכל את הפרי הזה".
דוגמאות נוספות
עריכה- אני שותה מים / אני שותה את המים: mi moku e telo
- אני שותה מים אלה / אני שותה את המים האלה: mi moku e telo ni
הערה: ניתן להבחין כי המילה moku משמשת הן בשביל לתאר אכילה והן לתיאור שתייה.
כעת ננסה לתרגם יחדיו מעברית לטוקי פונה את המשפט הבא: אתה אוכל פרי טוב.
בשביל לתרגם כראוי, ראשית נהפוך את מושא המשפט למיודע (כביכול): אתה אוכל את המשמש הטוב.
וכעת נתחיל בתרגום: אתה: sina. אוכל: moku. אֶת ה: e פרי (או ירק): kili. הטוב = (ה)טוב: pona. ממילא התרגום הנכון הוא: .sina moku e kili pona
דו משמעות של מילים
עריכהבטוקי פונה, מילים רבות יכולות לתפקד תחת משמעויות שונות. אין מה להיבהל מכך, היות ובדרך אפשר להבין מההקשר את המשמעות המדויקת, למשל באמצעות מילית המושא הישיר, "e". נרחיב על כך בהמשך.
שמות עצם ופעלים
עריכהמילה יכולה לתפקד הן כשם עצם והן כפועל (כמו באנגלית). דוגמה: המילה moku משמשת גם כפועל שמשמעותו לאכול (או לשתות), וגם כשם עצם שמשמעותו אוכל או מאכל (או משקה).
במשפט, mi moku e moku pona, המילה moku משמשת בפעם הראשונה כפועל (אני אוכל) ובפעם השנייה כשם עצם (את האוכל הטוב).
שייכות
עריכהבשביל כינוי השייכות (שלי, שלך, שלו, וכו') בטוקי פונה משתמשים בכינויי הגוף (אני, אתה, הוא) עצמם. כלומר, mi זה גם אני וגם שלי, ו-sina זה גם אתה וגם שלך.
דוגמה: sina moku e telo mi = את/ה שותה את המים שלי, או את/ה שותה מים שלי.
צירופי מילים
עריכהכפי שראינו לעיל, אחרי המילים "mi" ו-"sina" יבוא ישירות הפועל. מילים אלו הן היחידות מסוגן בטוקי פונה. זוג של כל שתי מילים אחרות יהפוך לצירוף סמיכות שלהן.
איך אומרים חבר בטוקי פונה, לדוגמה?
משתמשים בצירוף המילים jan pona, כלומר איש + טוּב = חבר. שם העצם "טוּב" יכול לשמש גם בתור שם התואר "טוֹב", על פי ההקשר, כמו במקרה זה.
דוגמה: mi olin e jan pona mi = אני אוהב את החבר שלי.
תרגילים
עריכהנסו להבין את המשפטים הבאים:
- .sina moku e telo
- .sina olin e mi
- .sina moku e kili mi
- .mi moku e telo sina
- .sina moku e telo pona
- mi moku e telo ni.
- sina moku e kili ni.
נסו לתרגם לטוקי פונה:
- אני אוהבת את החברה שלי.
- את שותה מים.
- אני אוכל את האפרסק שלך.
- אתה אוהב את החבר שלי.
- אני אכלתי את הפרי הזה. (זכרו! אין הבדל בין עבר הווה ועתיד)
- אתה תשתה את המים האלו. (תרגם כ: מים זה)
<<< שיעור 1: תנועות ועיצורים | טוקי פונה | שיעור 3: גוף שלישי >>> |