כימיה לבגרות/תרכובות הפחמן/חומצות ובסיסים של תרכובות הפחמן
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיספר ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
חומצה RCOOH
עריכהבדרך כלל, חומצות אורגניות חלשות מחומצות אי אורגניות. החומצות מקבלים קרבוקסיל (COOH) ונראות כך R-COOH.
שמם
עריכההחומצות הקרבוקסליות מקבלות את הסיומת - "אנואית". בנוסף לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:
מספר פחמנים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תחילית+אנואית | מתאנואית | את | פרופ | בוט | פנט | הקס | הפט | אוקט | נון | דק | אונדק | דודק |
איך זוכרים? | מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום... |
כמו לאלדהידים, הפחמן הקרבוקסילי הוא הראשון, אך לא מציינים את מספרו. לדוגמא חומצה מתנאואית (פורמית) -HCOOH וחומצה אתנאואית (חומצת חומץ) CH3COOH.
אם יש מספר קבוצות קרבוקסיליות על אותה שרשרת אז תבוא הקידומת - "די" , -"טרי" וכו'. במקרה הזה הפחמנים הקרבוקסילים לא נחשבים לחלק מהשרשרת ולא מונים אותם בספירה הכללית. דוגמא: חומצה ציטרית נקראת חומצה 2 הידרוקסי 1,2,3 פרופאנטריקרבוקילית ולא חומצה 2 קרבוקסי הדרוקסיפנטאנואית.
תכונות פיזקליות
עריכהמסיסות במים
עריכהמסיסות במים כי יש להן קשרי מימן:
- ככל שיש יותר מימנים, כך המסיסות פוחתת.
- ככל ש-R גדול יותר המסיסות קטנה.
נקודת היתוך ורתיחה
עריכהנקודת היתוך ורתיחה גבוהות כיוון שחומצות מופיעות כדימרים.
דימר
עריכהדימר -הופעה בזוגות
תכונות כימיות
עריכהתגובה במים (המים מתנהגים כבסיס)
עריכה
הרחבה על נושא מסיסות במים לחץ כאן
תגובה בחומר הידרופובי (נתרן)
עריכה
- כוהל ראשון - היחיד ממנו ניתן לקבל חומצה.
- כהל שניוני - יתחמצן לקטון.
- כהל שלישוני - לא מתחמצן.
בסיס
עריכהאמין ( ) כבסיס אורגני
עריכהאמין היא תרכובת אורגנית. האמינים הינם נגזרות של אמוניה (NH3), כשאחד, שניים או כל אטומי המימן מוחלפים באטומי פחמן, וליתר דיוק - בקבוצת אלקיל (שרשרת פחמימנית).
שמם
עריכהנקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופית -אמין. בנוסף, לכך לוקחים בחשבון את מספר האטומים של פחמן שיש בתרכובת, לפי השם הלטיני או היווני, לפי הטבלה הבאה:
מספר פחמנים | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מתאמין | את | פרופ | בוט | פנט | הקס | הפט | אוקט | נון | דק | אונדק | דודק | |
איך זוכרים? | מת אתמול פרופ' לבוטאניקה בפנטגון הקסום... |
אמינים (R-NH2) נקראים על פי שרשרת האלקאן עם הסופיקס - אמין לדוגמה: מתאלאמין - CH3NH2 אם יש צורך, מציינים את מיקום הקשר האמיני והתרכובת מקבלת את קידומת - "אמינו"
אמינים שניוניים (מהצורה של R-NH-R) השרשרת הארוכה ביותר מחוברת לאטום החנקן ומקבלת את השם של האמין הראשוני. לשרשרת השניה מתיחסים כמו אל אלקיל עם הקידומת - "אן". לאמינים השלישוניים קוראים בצורה דומה. לדוגמא: אן-מתילאתאנאמין - CH3NHCH2CH3 או אן - מתילאתילפרופאנאמין - CH3CH22N(CH3CH2CH2CH3
אמידים (R-CO-NH2) מקבלים את הסיומת - "אמיד" אין צורך לציין את המיקום, היות והם תמיד מסיימים את השרשרת. לדוגמא אתאנאמיד (אצטאמיד) הוא - CH3CONH2 במקרה של אמיד שניוני או שלישוני משתמשים בכללים של האמינים השניוניים והשלושוניים.
תכונות פיזקליות
עריכהזהה לתכונות פיזליות של חומצה.
תכונות כימיות
עריכהמסיסות במים
עריכהמסיסות במים. מים מתנהגים כחומצה; כלומר מימן נוטש את מולקולת המים ועובר אל מולקולת האמין. ניסוח תגובה (של אמין ראשוני) :
קבלת בסיס
עריכהאלקילהליד + אמוניה :