הגדרהעריכה
הברה – עיצור או מספר עיצורים שנהגים באמצעות תנועה אחת. כלומר, בכל הברה יש רק תנועה אחת.
בכדי למנות את מספר ההברות במילה, נספור את מספר התנועות במילה. לא סופרים : שוואים, חטפים ופתח גנובה (כי הם אינם נחשבים לתנועות).
סוגים של הברותעריכה
בדרך כלל נסמן מעל החלוקה להברות את סוג ההברה ונשתמש באות ס' כאשר נרצה לציין הברה סגורה ובאות פ' כאשר נרצה לציין הברה פתוחה.
דוגמא : דֶ-רֶךעריכה
המילה "דרך" מתחלקת לשתי הברות :
- הברה ראשונה פתוחה (מסתיימת בתנועה-אהו"י).
- הברה שנייה סגורה (מסתיימת בעיצור).
חלוקה להברות במקרה של שוואיםעריכה
- כשיש שווא נח מצרפים אותו להברה הקודמת וההברה נסגרת.
- כשיש שווא נע מצרפים אותו להברה הבאה.
דוגמאעריכה
מילת המקור של המילה "יִכְתְבוּ" היא "יכְתוֹב", ולכן :
- שווא ראשון – שווא נח. מצטרף להברה הקודמת.
- שווא שני – שווא נע (מקורו בתנועה). מצטרף להברה הבאה.
נחלק להברות : יִכְ-תְבוּ.
- הברה ראשונה – סגורה.
- הברה שנייה – פתוחה.
חלוקה להברות במקרה של פתח גנובה ומפיקעריכה
כלליםעריכה
- לא סופרים מפיקים (מפיק אינו תנועה).
- מפיק "סוגר" הברה.
דוגמאעריכה
למשל : מילת המקור של המילה "יַלְדָהּ" היא "יֶלֶד". לכן השווא הוא נע.
מכאן : יַ-לְדָהּ.
- הברה ראשונה פתוחה.
- הברה שנייה סגורה.
חלוקה להברות במקרה של דגשיםעריכה
דגש חזקעריכה
חלוקה להברות במקרה של דגש חזקעריכה
דגש חזק הוא כיידוע דגש כפלן, ולכן, בכל פעם שמחלקים להברות מילה שיש בה דגש חזק, חייבים להוסיף אות נוספת להברה הקודמת, וההברה הופכת להיות סגורה.
דוגמאותעריכה
במילה "דִבֵּר" יש דגש חזק (דגש לא בראש מילה ואינו אחרי שווא נח). לכן : דִב-בֵר.
- הברה ראשונה סגורה.
- הברה שנייה סגורה.
במילה "הִדַּיַּנּוּ" יש שלושה דגשים. כל הדגשים הם דגשים חזקים כי אף מהם אינו בראש מילה ואין שווא במילה.
החלוקה : הִד-דַי-יַנ-נוּ. כל שלוש ההברות הראשונות סגורות, והאחרונה פתוחה.
שווא מרחףעריכה
השווא המרחף סוגר את ההברה שלפניו מכיוון שנהוג להגות אותו כאפס תנועה (לדוגמה: שִמְרוּ).