לשון/תורת ההגה/הטעמה

הגדרהעריכה

טעם/הטעמה - לכל מילה יש מנגינה. בכל מילה אנו הוגים הברה אחת ביתר הדגשה. הברה זו היא הברת טעם.

הטעם בשפה העברית יכול לעמוד או בהברה האחרונה או בהברה אחת שלפני אחרונה.

סוגים של טעמיםעריכה

  • טעם מלעיל - הטעמה בהברה שלפני אחרונה. למשל : שֶמֶש | שֶ-מֶש
  • טעם מלרע (רע-אחרונים) - הטעם בהברה האחרונה. למשל : שֻלְחָנוׁת | שֻל – ח – נות.

מציאת טעםעריכה

הטעם פירושו הוצאת יותר אוויר והדגשה של אחת ההברות במילה.

שמיעה - כדי לזהות את סוג ההטעמה במילה מסויימת נדגיש את ההברה האחרונה ואת ההברה הלפני אחרונה ונמצא מתי המילה נשמעת הגיונית ומתי היא אינה נשמעת הגיונית אלא זרה.

הערה : יש להקפיד להגות נכון את המילים. ישנו מגוון רחב של מילים שאינן נהגות נכון בעברית : דודה, גלידה, כפה, סוכר, עורק, בננה, שמונה, איזה, ארבע, אמצע, אצבע, כובע, קרקע...

"איני שומע" - רבים התלמידים מתקשים למצוא את הטעם. ישנם "חוקים" שפועלים ברוב המקרים. בכל מקרה, אין טעם להילחץ; לרוב הנושא יורד בבגרויות, וכמו גם, יש מגוון אפשרויות בחירה בבגרות.

בגרותעריכה

כאשר נתבקש לציין את סוג הטעם בבחינת הבגרות נצטרך :

  1. לחלק את המילה המתאימה להברות.
  2. לציין את סוג ההברות - אם מבוקש.
  3. סוג הטעם - מעל ההברה המוטעמת לצייר את הסימן ">" שמציין כי ההברה מודגשת.

עזריםעריכה

רשימת שמות מלעליים (לרוב)עריכה

תבניות דוגמאות
סיומת של סגול וסגול אֶאֶא שֶמֶש, חֶרֶב, כוֹתֶבֶת.
סיומת של צירה וסגול אֵאֶא סֵפֶר, עֵסֶק
סיומת של סגול ופתח אֶאַא פֶּרַח, יֶזַע
סיומת של פתח ופתח אַאַא צָרַעַת, סַחַר
סיומת של חולם חסר וסגול אׁאֶא יְכֹלֶת, יֹשֶר
סיומת של חולם חסר ופתח אׁאַא צֹהַר, טֹהַר
סיומת של פתח וחיריק חסר אַיא עַרְדָּלַיִם, בַּיִת

רשימת שמות מלרע (לרוב)עריכה

  1. סיומות תם, תן, הם, הם. כמו : נִשְמַרְתֶּם
  2. מילים בנקבה שמסתיימות בה'. כמו : גלידה, דודה, ילדה, דימונה...
  3. רבים (אִים,אוׁת). למשל : בננות, בנים, פסיקים...
  4. מילים בנות 4 אותיות עם "ע" בסופן. למשל : אמצע, אצבע, כובע...
  5. בסמיכויות. למשל בית ספר.

שיטות שונותעריכה

  1. לצעוק את המילה - כאשר צועקים קל יותר לשמוע היכן אנו "מוציאים" יותר אוויר (אומרים/מושיכים את ההברה למשך יותר זמן).
  2. לשיר - הברות עם הטעמה מנוגנות בקול גבוה (סופרן).