אספרנטו/הדקדוק השלם/שיעור 31
כינוי זיקה: kiu/kies
עריכה146. פסוקית זיקה היא משפט שמתאר שם עצם שמופיע במשפט הראשי. כינוי זיקה היא מילה שמקשרת בין המשפט הראשי לפסוקית הזיקה ומאפיינת את הקשר ביניהם. באספרנטו משתמשים במילות השאלה גם ככינויי זיקה.
147. כאשר פסוקית הזיקה מבארת "מיהו האדם" או "מהו העצם" שמוזכר במשפט הראשי, כינוי הזיקה יהיה מילת השאלה kiu, והיא חייבת להתאים לשם העצם הן מבחינת הריבוי והן מבחינת האקוזטיב (סיומת n).
- La junuloj, kiuj venis, estas afablaj = הצעירים (איזה צעירים?) שבאו חביבים.
- La personoj, kiujn li vidas, estas amikoj miaj = האנשים, (איזה אנשים?) שאותם הוא רואה, הם חברים שלי.
- Mi kalkulis la gradon, kiun li ricevos = חישבתי את הציון (איזה?) שהוא יקבל.
- Mi memoras tiun aferon, pri kiu vi parolas = אני זוכר את העניין (איזה עניין?) שעליו אתה מדבר.
כאשר פסוקית הזיקה מבארת שייכות הקשורה באדם או בעצם שמוזכר במשפט הראשי, כינוי הזיקה יהיה מילת השאלה kies.
- Li estas la viro, kies libron vi trovis = אני האיש שאת הספר שלו מצאת.
- Mi konas la infanojn, kies patro estas amiko via = אני מכיר את הילדים שאבא שלהם הוא חבר שלך.
עתיד מושלם
עריכה148. צורת הזמן המורכבת שמתקבלת מצירוף הפועל estos + בינוני פעיל בעבר (סיומת inta) נקראת עתיד מושלם. היא משמשת כדי לדווח על נקודת זמן כלשהי בעתיד, ולציין שפעולה או מצב כלשהו יסתיימו לפני נקודת זמן זו.
- Kiam vi venos, ŝi estos skribinta la leteron = כאשר תבוא היא תהיה כבר אחרי כתיבת המכתב (המכתב כבר יהיה כתוב).
מספרים סידוריים
עריכה149. כדי להפוך מספר (1, 2, 3...) למספר סידורי (ראשון, שני, שלישי...) יש להוסיף את הסיומת a אחרי המספר. ניתן לקצר את הכתיבה על ידי הוספת הסיומת a בצמוד למספר עצמו, מבלי לכתוב אותו באספרנטית (1a = ראשון, 2a = שני, וכו')
- unua = ראשון
- dua = שני
- tria = שלישי
- oka = שמיני
- dek-unua = ה-11
- kvardek-sesa = ה-46.
- cent-okdek-kvina = ה-185
- sesmil-sepa = ה-6007.
אוצר מלים
עריכה| שמות עצם | sago = חץ | pafarko = קשת | dolaro = דולר |
| parto = חלק | maro = ים | ||
| תארי שם | angla = אנגלי | lasta = אחרון | necesa = נחוץ |
| latina = לטיני | sama = אותו (דבר) | ||
| שמות פועל | traduki = לתרגם | kosti = לעלות | peni = להשתדל |
| gajni = לזכות/להרוויח | deziri = לייחל | pafi = לירות | |
קטע קריאה: אלפרד הגדול
עריכה|
Antaŭ pli multe ol mil jaroj vivis Alfredo Granda, unu el la plej interesaj personoj pri kiuj ni estas aŭdintaj. Li estis la unua angla reĝo, kiu deziris legi librojn. Li estis ankaŭ la lasta, kiu povis legi ilin, ĝis post multaj jaroj. Unu tagon, dum li estis malgranda knabo kun flavaj buklaj haroj, lia patrino, tre saĝa reĝino, montris al li kaj al liaj fratoj belegan libron. Ŝi diris ke la libro kostis multe da mono en lando trans la maro, kaj ke ĝi nun apartenas al ŝi. Si diris "Miaj filoj, mi donos ĉi tiun libron al tiu el vi, kiu lernos legi ĝin. Kiu el vi estos la unua, kiu povos legi? Tiu ricevos la libron". Nu, Alfredo komencis studi, kaj post ne longe li gajnis la belegan libron. Liaj fratoj eĉ ne penis gajni ĝin. Tiam oni tre malmulte pensis pri libroj. La reĝoj kaj iliaj filoj nur malofte povis legi, kaj treege malofte povis skribi. Oni laŭdis nur personojn, kiuj bone rajdis kaj batalis per sagoj kaj pafarkoj. Sed oni opiniis ke tute ne estis necese scii pri la aferoj, kiujn la libroj rakontas. Tial Alfredo ne ricevis laŭdon pro sia deziro por legi. La sesan aŭ sepan jaron post sia ricevo de la libro, Alfredo volis lerni la latinan lingvon, ĉar tiam oni skribis latine la librojn, kiuj estis plej bonaj. Oni serĉis ĝis la finoj de la lando, kaj iris multajn kilometrojn, sed preskaŭ ne povis trovi personon, kiu eĉ estis aŭdinta pri tia lingvo. Fine oni trovis personon por helpi Alfredon, kiu tiam lernis la latinan lingvon. Tiu sama Alfredo estis reĝo multajn jarojn, kaj estis unu el la plej bonaj reĝoj, kiujn la angla lando estas havinta. Alfredo skribis librojn en la latina lingvo, kaj ankaŭ tradukis latinajn librojn en la anglan lingvon. |
משפטים לתרגום
עריכה| 1. יש לתרגם למילים: ה-37, ה-59, ה-73, ה-92, ה-846, ה-119, ה-1274, ה-1910, ה-14235 |
| 2. (עוד) לפני שחבר שלי יבנה את האחוזה, היא (כבר) עלתה עשרים אלף דולר. |
| 3. (עוד) לפני שאבוא לבקר אותך (כבר) רכבתי 12 ק"מ על הסוס שלי. |
| 4. הציון, (שתגלה) שקיבלת מיד אחרי האחד במרץ יהיה מצויין. |
| 5. אתה לא עושה שגיאות לעתים קרובות בשיעור |
| 6. אני אשתדל, בעוד כמה דקות, לתרגם את הספר הלאטיני הזה כי הוא נראה מעניין. |
| 7. נחוץ ללמוד לאטינית, כי אני רוצה לקרוא את הסיפורים שבספר הלאטינית שלי. |
| 8. השנה ה-1912 תהיה שנה מעוברת. |
| 9. השנה ה-1104 היתה מעוברת. |
| 10. השנה הרביעית אחרי שנה זו היתה גם כן שנה מעוברת. |
| 11. יש 366 יום בשנה כזו. |
| 12. אלפרד זכה בספר שאמא שלו קנתה (עוד קודם לכן!). |
| 13. ספר כזה עולה עכשיו 400 או 500 דולר. |
| 14. אלפרד הגדול היה המלך האחרון, למשך (ĝis) הרבה שנים, שיכל לקרוא ולכתוב. |
| 15. הוא היה המלך הראשון בארץ הזו שאפילו רצה להיות מסוגל לכתוב או לקרוא. |
| 16. אנחנו מדברים לעתים קרובות על אותו המלך הזה ואומרים שהוא אבי השפה האנגלית |
| 17. אומרים כך בגלל שהוא תרגם ספרים בלאטינית לשפה של הארץ שלו, ובגלל שהוא גם כתב ספרים באנגלית. |
| לחץ על הקישור 'הצגה' (משמאל) כדי לצפות בתשובות לתרגילים. | ||
|---|---|---|
| 1. | ה-37 |
Tridek-sepa. |
| ה-59 |
Kvindek-naŭa. | |
| ה-73 |
Sepdek-tria. | |
| ה-92 |
Naŭdek-dua. | |
| ה-846 |
Okcent-kvardek-sesa. | |
| ה-119 |
Cent-dek-naŭa. | |
| ה-1274 |
Mil-ducent-sepdek-kvara. | |
| ה-1910 |
Mil-naŭcent-deka. | |
| ה-14235 |
Dek-kvar-mil-ducent-tridek-kvina. | |
| 2. | (עוד) לפני שחבר שלי יבנה את האחוזה, היא (כבר) עלתה עשרים אלף דולר. |
Antaŭ ol mia amiko konstruos la domegon, ĝi estos kostinta dudek mil dolarojn. |
| 3. | (עוד) לפני שאבוא לבקר אותך (כבר) רכבתי 12 ק"מ על הסוס שלי. |
Antaŭ ol mi vizitos vin, mi estos rajdinta dek du kilometrojn sur mia ĉevalo. |
| 4. | הציון, (שתגלה) שקיבלת מיד אחרי האחד במרץ יהיה מצויין. |
La grado, kiun vi estos ricevinta baldaŭ post la unua de marto, estos bonega. |
| 5. | אתה לא עושה שגיאות לעתים קרובות בשיעור |
Vi ne ofte faras erarojn en la leciono. |
| 6. | אני אשתדל, בעוד כמה דקות, לתרגם את הספר הלאטיני הזה כי הוא נראה מעניין. |
Mi penos, post kelke da minotoj, traduki ĉi tiun latinan libron, ĉar ĝi ŝajnas interesa. |
| 7. | נחוץ ללמוד לאטינית, כי אני רוצה לקרוא את הסיפורים שבספר הלאטינית שלי. |
Estas necese lerni latina lingvon, ĉar mi volas legi la rakontojn, kiuj estas en mia latina libro. |
| 8. | השנה ה-1912 תהיה שנה מעוברת. |
La mil-naŭcent-dek-dua jaro estos superjaro. |
| 9. | השנה ה-1104 היתה מעוברת. |
La mil-cent-kvara jaro estis superjaro. |
| 10. | השנה הרביעית אחרי שנה זו היתה גם כן שנה מעוברת. |
La kvara jaro post tiu jaro ankaŭ estis superjaro. |
| 11. | יש 366 יום בשנה כזו. |
Estas tricent sesdek ses tagoj en tia jaro. |
| 12. | אלפרד זכה בספר שאמא שלו קנתה (עוד קודם לכן!). |
Alfredo gajnis la libron, kiun lia patrino estis aĉetinta. |
| 13. | ספר כזה עולה עכשיו 400 או 500 דולר. |
Tia libro nun kostas kvarcent aŭ kvincent dolarojn. |
| 14. | אלפרד הגדול היה המלך האחרון, למשך (gis) הרבה שנים, שיכל לקרוא ולכתוב. |
Alfredo Granda estis la lasta reĝo, ĝis multe da jaro, kiu povis legi kaj skribi. |
| 15. | הוא היה המלך הראשון בארץ הזו שאפילו רצה להיות מסוגל לכתוב או לקרוא. |
Li estis la unua reĝo en tiu ĉi lando, kiu eĉ volis povi skribi aŭ legi. |
| 16. | אנחנו מדברים לעתים קרובות על אותו המלך הזה ואומרים שהוא אבי השפה האנגלית |
Ni ofte parolas pri la sama reĝo kaj diris, ke li estas la patro de la angla lingvo. |
| 17. | אומרים כך בגלל שהוא תרגם ספרים בלאטינית לשפה של הארץ שלו, ובגלל שהוא גם כתב ספרים באנגלית. |
Oni diris tiun, ĉar li tradukis latinajn librojn al la lingvo de sia lando, kaj li ankaŭ skribis anglanjn librojn. |
הערות ותוספות
עריכה- אתם מוזמנים להוסיף כאן הערות או תוספות לחומר שנלמד בשיעור הזה (לחצו על הלינק 'עריכה' שמימין לכותרת של הפסקה). תודה!
| <<< שיעור 30 | לדף השער | שיעור 32 >>> |