הלוח העברי/מעבר ממולד למולד

הזמן שלוקח לירח מאז שהוא במולד אחד עד המולד הבא הוא 29 יום 12 שעות ועוד 793 חלקים. מבחינה אסטרונומית זה אומר שמיום המולד והלאה הירח גדל וגם מתרחק מהשמש, עד ליום שבאמצע הזמן שבין מולד למולד. אחר כך הוא מתקטן חזרה, ומתקרב לשמש מהצד השני עד שנעלם שוב בסמוך לה, במולד הבא.

כאמור הספר אינו עוסק באסטרונומיה, אלא בחשבון הלוח לכן נסתפק בידיעת זמן המולד הבא על ידי חישוב בלי להתייחס לידיעת מצב הירח בשמיים באותו זמן. כמובן שברור שאם נטעה בחישוב המולד בהפרש של מספר ימים, זה יגרום למציאת "מולד" בזמן שבעצם יראו את הירח בשמיים בבוקר או בלילה...

אי"ב תשצ"ג

מספר הימים

למעשה אנחנו לא צריכים לדעת את התאריך של המולד, שהרי היום בחודש נקבע על ידי המולד וברור שהוא יהיה קרוב לא' בחודש. מה שאנחנו צריכים לדעת הוא את היום בשבוע, שהרי ימי השבוע קבועים ולא תלויים במחזור הירח.

כאמור אנחנו מחשבים באותיות ולא במספרים. לכן נקח את מספר הימים שהוא כ"ט ונחסר ממנו שבועות שהם ז' ימים כל פעם. אנחנו יודעים שכ"ח יום הם ארבעה שבועות שלמים ומספיק לנו לזכור רק א' כלומר אם מולד של חודש אחד היה ביום ג' תוסיף על זה א' ותקבל ד'.

אנחנו לא צריכים לעשות חשבון כל פעם מחדש. אם ידוע לנו שכ"ט יום הם ארבה שבועות וים אחד, אנחנו מחשבים בקביעות שצריך להוסף יום אחד כדי להגיע ליום בחודש הבא.

מספר השעות והחלקים

אחרי שהורדנו את השבועות השלמים, אנחנו צריכים להוסיף רק את השעות והחלקים כמו שהם. השעות הן י"ב והחלקים תשצ"ג (כזכור 793 מתוך 1080).

חישוב סכומים

יש לחשב כל נתון בפני עצמו. ימים עם ימים שעות עם שעות וחלקים עם חלקים. החישוב כולל שלושה שלבים.

1. חישוב כל קבוצה בפני עצמה.
2. הוספת השעה שהצטברה מהחלקים לשעות.
3. הוספת היום שהצטבר מהשעות לימים. חישוב הימים עצמו הוא מעגלי, כלומר הוסף יום אחד ליום הקודם ותדע איזה יום בשבוע הוא לא קיימת תוצאה כמו יום ח'

דוגמא

המולד היה ד' י"ג תל"ח מה המולד הבא?

1. ד' ועוד א' = ה' י"ג ועוד י"ב = כ"ה תל"ח ועוד תשצ"ג = תתתכ"א
2. תתתכ"א פחות תתר"ף = תכ"א פחות ר"ף = קמ"א (ת' פחות ר' = ר', רכ"א פחות פ' = קקכ"א פחות פ = קמ"א) ויש להוסיף שעה.
3. כ"ו פחות כ"ד (הפעם קל יותר) ב' ויש להוסיף יום, לכן המולד הוא ו' ב' קמ"א.

כדי לתרגם לשעות של היום ליל שישי 8 בערב (2 שעות אחרי 6) ו-7 דקות ו-15 חלקים.

קיצורי דרך

אפשר במקום להוסיף תשצ"ג, להוריד רפ"ז ולהוסיף שעה. כמו כן בשעות אפשר להוריד י"ב ולהוסיף יום. בימים אפשר להוריד ו' אבל לא מצוי שתהיה בזה תועלת.

חישוב מספר חודשים יחד

היות שראש השנה נקבע על פי המולד של חודש תשרי נדרשת ידיעה של מולד חודש תשרי בכל פעם, אמנם אם ידוע לנו מולד של חודש תשרי אנחנו צריכים לחשב 12 או 13 חדשים קדימה כדי להגיע למולד של השנה הבאה.

קיימים גם סימנים קבועים לחישוב מעבר משנה לשנה. אבל כאן תכתב גם הדרך להגיע אליהם.

כאמור כדי להגיע לחודש הבא יש להוסיף א' י"ב תשצ"ג. אם רוצים להוסיף שני חודשים יחד אפשר קודם להוסיף א' י"ב תשצ"ג על א' י"ב תשצ"ג ואז להוסיף את התוצאה על המולד הנתון.

כעת נבצע:

א י"ב תשצ"ג ועוד א' י"ב תשצ"ג = ג' א' תק"ו.

נמשיך לשנה פשוטה (בעלת 12 חדשים).

3 חדשים:

א' י"ב תשצ"ג ועוד ג' א' תק"ו = ד' י"ד רי"ט,

6 חדשים:

ד' י"ד רי"ט ועוד ד' י"ד רי"ט = ב' ד' תל"ח,

12 חדשים:

ב' ד' תל"ח ועוד ב' ד' תל"ח = ד' ח' תתע"ו.

כדי להוסיף 13 חדשים כשהשנה מעוברת יש להוסיף על ד' ח' תתע"ו א' י"ב תשצ"ג התוצאה היא ה' כ"א תקפ"ט.

את כל זה כמובן, יש להוסיף על המולד של השנה הקודמת כדי להגיע למולד של השנה הזאת.

קיצורי דרך

אפשר במקום להוסיף תתע"ו להוריד ר"ד ולהוסיף שעה. במקום תקפ"ט אפשר להוריד תצ"א. במקום להוסיף ד' ח' תתע"ו להוריד ב' ט"ו ר"ד. במקום ה' כ"א תקפ"ט להוריד א' ב' תצ"א.

הפרק הקודם: מולדות

מעבר ממולד למולד

הפרק הבא: מחזור השנים