טורקית/דקדוק/שאילת שאלות

טורקית

שאילת שאלות

השאלות בטורקית (וברוב השפות) מתחלקות לשתי קבוצות:

שאלות כן - לא
שאלות סטנדרטיות

ישנן גם צורות כמו "אתה בא, לא?", גם כן, כמו ברוב השפות וכנראה גם כולן.

לפני שנלמד את מבנה השאלות בטורקית, נציג את רשימת מילות השאלה: שימו לב שבטורקית מילת השאלה באה אחרי שם העצם, אם בעברית אומרים ׳׳איפה המכולת׳׳ בטורקית אומרים ׳׳המכולת איפה׳׳. כמו כן גם בטורקית יש נטייה ספציפית למילות השאלה, שלא קיימת בעברית, בעוד שבעברית ׳׳איפה אתה׳׳ יוצא שתי מילים, בטורקית זו מילה אחת עם הטייה neredesin

מה? - ne?
מה? (כשעונים למישהו) efendim?
מה השעה? saat kaç?
מה זה הדברים האלה? bunlar ne?
מי? - kim?
מי זה, מי זו? bu kim?
מי אלה? kimler?
של מי זה? bu kimin?
איזה? - hangi?
איזה מהם?- hangisi?
איפה? - nerede?
לאיפה- nereye?
מאיפה- nereden?
מאיפה אתה nerlelisin?
למה- neden, niye, niçin
בשביל מה? ne için?
מתי? - ne zaman?
ממתי?- ne zamandan beri?
איך? - nasıl?
מה שלומך? nasılsın?
איך היה? nasıldı?
איך ככה? ?nasıl ya?, nasıl yani?
כמה ? - kaç tane?
בן כמה אתה? kaç yaşındasın?
כמה (זה עולה?) - kaç para?
כמה אנשים הם? kaç kişiler?
כל כמה זמן? - ne sıklıkla?
עד כמה? ne kadar?
מה המרחק? ne kadar uzak?
כמו מה למשל? ne gibi?

כדי לשאול שאלה בטורקית, חייב להוסיף את הרכיב האם ולהתאים אותו לפי הרמוניית התנועות, ולפי הגוף(אני אתה, הוא...) הרכיב הזה הוא אותו עיקרון כמו המילה do באנגלית, רק שמשתמשים בו לכל שאלה, גם לפעלים, גם לשמות עצם, גם לשמות תואר, גם לתארי הפועל, וכדומה. אם לא משתמשים ברכיב ׳׳האם׳׳ זה למעשה יוצא כמו משפט עובדתי ולא כמו שאלה, בניגוד לעברית שמשתמשים במילה ׳׳האם׳׳ רק במשלב לשוני קצת יותר גבוה. בטורקית אין בכלל הבדלי זכר ונקבה, ואפילו הוא והיא למעשה בדיוק אותה המילה. שימו לב שאומרים את הרכיב האם תמיד אחרי שם העצם, או אחרי הפועל, ולא לפניו בניגוד לאנגלית. כמו כן, בטורקית בדרך כלל אין צורך להגיד את כינוי הגוף, משום שכינוי הגוף ברור מראש לפי ההטייה, אז אין כל כך צורך להגיד ׳׳אני, אתה׳׳ וכדומה. לפעמים בעיקר בשפה מדוברת אומרים את כינוי הגוף (אני, אתה...) בסוף המשפט אחרי שם התואר או אחרי הפועל, ככה שיוצא משהו כמו ׳׳בסדר האם אתה׳׳ (iyi misin sen) או גם אם לא מדובר בשאלה, לפעמים אומרים ׳׳בסדר אתה׳׳ (iyisin sen) שזו צורה הפוכה לגמרי מעברית אבל תקינה למדי בטורקית.

הטיית המילה **׳׳האם׳׳**
iyi טוב, בסדר	בטורקית:	aç רעב	בטורקית:	boş פנוי	בטורקית:	üzgün עצוב	בטורקית:
האם אני בסדר, טוב?	iyi miyim?	האם אני רעב?	?aç mıyım	האם אני פנוי?	boş muyum?	האם אני עצוב?	üzgün müyüm?
האם את.ה בסדר, טוב ?	iyi misin?	האם את.ה רעב.ה?	aç mısın?	האם את.ה פנוי.ה?	boş musun?	האם את.ה עצוב.ה?	üzgün müsün?
האם הוא, היא, זה בסדר, טוב?	iyi mi?	האם הוא, היא רעב.ה?	aç mı?	האם הוא, היא פנוי.ה?	boş mu?	האם הוא, היא עצוב.ה	üzgün mü?
האם אנחנו בסדר, טובים?	iyi miyiz	האם אנחנו רעבים?	aç mıyız?	האם אנחנו פנויים?	boş muyuz?	האם אנחנו עצובים?	üzgün müyüz?
האם אתם בסדר, טובים?	iyi misiniz?	האם אתם רעבים?	aç mısınız?	האם אתם פנויים?	boş musunuz?	האם אתם עצובים?	üzgün müsünüz?

כמה דגשים חשובים:

כדי לשאול שאלה בטורקית, לא תקין לשאול עם ההטייה של כינוי הגוף, ככה שתמיד צריך ששם העצם יהיה בצורת המקור, ואם מדובר בפועל, אז הוא צריך להיות בצורה של ׳׳הוא׳׳ בעבר, כלומר בלי סיומת מסוימת של גוף. לדוגמה:

אתה בסדר בתור עובדה יהיה iyisin אבל אתה בסדר בתור שאלה יהיה ?iyi misin ולא _{iyisin misin} כלומר לא משתמשים בהטייה כפולה.

כדי לשלול שם עצם, משתמשים במילה değil ואם ברצוננו להגיד אתה לא בסדר נטה את המילה değil לפי ההטייה הגופים הרגילה בטורקית, ולפי הרמוניית התנועות, ונגיד iyi değilsin כלומר, לא נשתמש בהטייה כפולה, ולא נגיד _{iyisin değilsin}. שימו לב שרכיב השלילה תמיד אחרי הפועל, ולא לפניו כמו בעברית.

כדי לשאול שאלה בשלילה אתה לא בסדר? נגיד iyi değil misin? ונשתמש בהטייה רק במילה האחרונה, ולא בכל המילים. ולכן לא נגיד _{iyi değilsin misin?} וכמובן שלא _{iyisin değilsin misin?}.