הגופים

עריכה

להלן הגופים בטורקית (למדו אותם היטב בכדי להמשיך בלימוד):

שם הגוף
בעברית
שם הגוף
בטורקית
שייכות
(אחרי תנועה)
שייכות
(אחרי עיצור)
אני Ben m- im-
אתה/את Sen n- in-
הוא/היא O si- i-
אנחנו Biz miz- imiz-
אתם/אתן Siz niz- iniz-
הם/הן Onlar leri- leri-

הערות

עריכה
  • הגוף השלישי מציין זכר, נקבה וכן את המין הנייטרלי (it).
  • הסיומות השונות מושפעות מכללי הרמוניית התנועות:
    • הסיומת im יכולה לבוא גם כ um/ım/üm.
    • הסיומת in יכולה לבוא גם כ un/ın/ün.
    • הסיומת i יכולה לבוא גם כ u/ı/ü.
    • הסיומת si יכולה לבוא גם כ su/sı/sü.
    • הסיומת miz- יכולה לבוא גם כ mız, muz או müz.
    • הסיומת imiz- יכולה לבוא גם כ ımız, umuz או ümüz.
    • הסיומת niz- יכולה לבוא גם כ nız, nuz או nüz.
    • הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
    • הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
    • הסיומת leri- יכולה לבוא גם בצורת ları-.

דוגמאות:

  • ev פירושו "בית". לכן "ביתי" יהיה evim.
  • araba היא "מכונית". לכן "מכוניתך" יהיה araban.
השימוש בצורת היחיד בגוף השני ייחשב, בדרך-כלל, לא מנומס. נהוג לפנות לעומד מולנו דווקא בצורת הרבים, ולכן נאמר arabanız. אנחנו אומרים "מכוניתכם" אבל מתכוונים ל"מכוניתך".
  • המילה teveccüh פירושה "התחשבות" או "תשומת לב". המילה teveccühü פירושה "תשומת לבה", או "תשומת לבו".
מקורה של המילה הוא במילה הערבית "תַוּגּ‏'ה" ("פנייה לכיוון","מגמה"). מילה זו התגלגלה לטורקית עם תנועות "קדמיות" (e ו ü) במקום התנועות האחוריות שהיו בה במקור.
  • המילה tevessü ("התרחבות") היא מילה דומה בצורתה, אך היא מסתיימת בתנועה. "התרחבותה" יהיה tevessüsü.
גם מילה זו מקורה בערבית - "תַּוַּסֻע". במהלך קליטתה לתוך הטורקית הושמט העיצור הערבי וּ (נהגה כמו W באנגלית) בעיצור V, והעיצור הגרוני "ע", שאינו קיים בטורקית, הושמט.
  • hesap הוא "חשבון", או "חישוב". גם מילה זו הגיעה מהערבית, מהמילה "חִסָאבּ‏". לפי כללי העיצורים הקוליים, "חשבוננו" יהיה hesabımız.
  • şato ("טירה") היא מילה צרפתית שנכנסה לטורקית. "טירתכם" תהיה şatonuz. "טירותיכם" יהיו şatolarınız .

הטיית הגופים

עריכה

השייכות: שלי, שלך, שלו...

עריכה

בדרך-כלל נביע את יחס השייכות באמצעות הצמדת סופית למילת הבסיס (נכתוב "ביתי" - evim במקום "הבית שלי"). לאור זאת, השימוש בהטיית השייכות של הגופים ייעשה, בדרך-כלל, רק לצורכי הדגשה או תשובה על שאלה.

  • "שלי" - benim; "שלך" - senin; "שלו"/"שלה" - onun; "שלנו" - bizim; "שלכם" - sizin; "שלהם"/"שלהן" - onların;
  • בגופים "שלך","שלכם" מצטרפת למילת הגוף הסיומת -in, שהיא סיומת השייכות הרגילה המופיעה כאשר מילת הבסיס מסתיימת בעיצור.
  • אותה סיומת מופיעה גם בסוף המילה "שלהם", אך התנועה i מתחלפת בתנועה ı לפי כללי הרמוניית התנועות ויוצרת את הצורה onların.
  • סיומת השייכות הרגילה כשמילת הבסיס מסתיימת בתנועה היא nin-, ובכפוף לכללי הרמוניית התנועות כאשר מוסיפים אותה לגוף השלישי ("O") התוצאה היא onun.
  • החריג היחיד לתבנית הכללית בטורקית הוא בגופים "שלי" ו"שלנו", בהם רכיב השייכות הוא -im.

המושא הישיר: אותי, אותך אותו...

עריכה
  • "אותי" - beni; "אותך" - seni; "אותו"/"אותה" - onu; "אותנו" - bizi; "אתכם" - sizi; "אותם"/"אותן" - onları;

- "ראיתם אותי" יהיה Beni gördük
הפועל görmek - לראות - בעבר של גוף ראשון רבים.
"אני אוהב אותך" יהיה Seni seviyourum
הפועל sevmek, שפירושו "לאהוב", בצורת ההווה של גוף ראשון).
"האם את אוהבת אותו?" - ?Onu seviyor musun
צורת השאלה בהווה בגוף ראשון נוכחת, של אותו הפועל. זוהי הצורה ה"לא-מנומסת" של פנייה. הצורה המנומסת היא ברבים).
"אל תשכח אותנו!" - !Bizi unutma
הפועל unutmak פירושו "לשכוח", וזוהי צורת הציווי בשלילה).
"נפגוש אתכם" - Sizi buluşacağız
הפועל buluşmak - "לפגוש" - בצורת העתיד ברבים).
"אתה חושב עליהם?" - הצורה המנומסת: ?Onları düşünüyor musunuz
הפועל "לחשוב" בטורקית (düşünmek) בא עם מילת היחס "את" ולא עם מילת היחס "על", כמו בעברית. השתמשנו כאן בצורת הרבים, המנומסת. הצורה ה"לא-מנומסת" היא ?düşünüyor musun. צורה זו תשמש בפנייה לאנשים קרובים בלבד).

המושא העקיף

עריכה
  • "לי" - bana; "לך" - sana; "לו"/"לה" - ona; "לנו" - bize; "לכם" - size; "להם"/"להן" - onlara;
  • "בי" - bende; "בך" - sende; "בו"/"בה" - onda; "בנו" - bizde; "בכם" - sizde; "בהם"/"בהן" - onlarda;
  • "ממני" - benden; "ממך" - senden; "ממנו"/"ממנה" - ondan; "מאיתנו" - bizden; "מכם" - sizden; "מהם"/"מהן" - onlardan;
הצורות הן סדירות לגמרי, ואם אנחנו יודעים את כינויי הגוף ואת "מילות היחס" קל לנו ליצור את הצורה המבוקשת בכל מקרה ומקרה. החריג היחיד הוא בצורות "לי" - bana ו "לך" - sana (במקום bene ו sene).


"הוא נתן לי את הספר" - O bana kitabı verdi
הפועל vermek פירושו "לתת". כאן הוא מופיע בעבר של גוף שלישי. שימו לב לאות ı המסמנת כי המילה "ספר" משמשת כאן כמושא ישיר. במקור היה kitap אבל כללי התאמת העיצורים כפו את שינוי העיצור האחרון.
"אני יכול לתת לך את הספר הזה?" - ?Ben sana bu kitabı verebilir misim
השתמשנו בצורות היחיד, ה"לא-מנומסות", ובצורה מורכבת של הפועל vermek - זו צורה של שאלה לגבי יכולת קיימת. המילה verebilir פירושה "הוא יכול לתת", ובתוספת misim אנו יוצרים את "האם אני יכול לתת?"
"האיש נתן לו תפוח" - Adam ona bir elmayı verdi
המילה Adam פירושה "אדם, איש". המילה elma פירושה "תפוח". כדי להפוך אותה ללא-מיודעת (כדי לומר "תפוח" ולא "התפוח" אנו מוסיפים את המילה bir שפירושה "אחד, אחת".
"הוא לא אחד מאיתנו" - Bizden değildir
המילה değil מתנהגת כאילו היתה פועל שצורתו değilmek ומשמעותה היא "לא להיות...". זוהי הדרך ליצור שלילה של הפועל "להיות". את יתר הפעלים בטורקית ניתן לשלול בעזרת הרכיב ma/me.
"אני לא פוחד ממך\מכם" - Ben sizden korkmam
הפועל korkmak פירושו "לפחד". כאן אנו משתמשים בצורת השלילה בהווה, גוף ראשון.
"אנחנו הרבה יותר רגישים מהם" - Biz onlardan çok daha hassasız
המילה çok פירושה "מאד". daha פירושה "יותר". שם התואר hassas פירושו "רגיש" וכאן הוא מוטה בגוף ראשון רבים.