טורקית/הגופים

טורקית

הגופים

להלן הגופים בטורקית (למדו אותם היטב בכדי להמשיך בלימוד):

שם הגוף בעברית	שם הגוף בטורקית	שייכות (אחרי תנועה)	שייכות (אחרי עיצור)
אני	Ben	m-	im-
אתה/את	Sen	n-	in-
הוא/היא	O	si-	i-
אנחנו	Biz	miz-	imiz-
אתם/אתן	Siz	niz-	iniz-
הם/הן	Onlar	leri-	leri-

הערות

הגוף השלישי מציין זכר, נקבה וכן את המין הנייטרלי (it).

הסיומות השונות מושפעות מכללי הרמוניית התנועות:
- הסיומת im יכולה לבוא גם כ um/ım/üm.
- הסיומת in יכולה לבוא גם כ un/ın/ün.
- הסיומת i יכולה לבוא גם כ u/ı/ü.
- הסיומת si יכולה לבוא גם כ su/sı/sü.
- הסיומת miz- יכולה לבוא גם כ mız, muz או müz.
- הסיומת imiz- יכולה לבוא גם כ ımız, umuz או ümüz.
- הסיומת niz- יכולה לבוא גם כ nız, nuz או nüz.
- הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
- הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
- הסיומת leri- יכולה לבוא גם בצורת ları-.

דוגמאות:

ev פירושו "בית". לכן "ביתי" יהיה evim.
araba היא "מכונית". לכן "מכוניתך" יהיה araban.

השימוש בצורת היחיד בגוף השני ייחשב, בדרך-כלל, לא מנומס. נהוג לפנות לעומד מולנו דווקא בצורת הרבים, ולכן נאמר arabanız. אנחנו אומרים "מכוניתכם" אבל מתכוונים ל"מכוניתך".

המילה teveccüh פירושה "התחשבות" או "תשומת לב". המילה teveccühü פירושה "תשומת לבה", או "תשומת לבו".

מקורה של המילה הוא במילה הערבית "תַוּגּ‏'ה" ("פנייה לכיוון","מגמה"). מילה זו התגלגלה לטורקית עם תנועות "קדמיות" (e ו ü) במקום התנועות האחוריות שהיו בה במקור.

המילה tevessü ("התרחבות") היא מילה דומה בצורתה, אך היא מסתיימת בתנועה. "התרחבותה" יהיה tevessüsü.

גם מילה זו מקורה בערבית - "תַּוַּסֻע". במהלך קליטתה לתוך הטורקית הושמט העיצור הערבי וּ (נהגה כמו W באנגלית) בעיצור V, והעיצור הגרוני "ע", שאינו קיים בטורקית, הושמט.

hesap הוא "חשבון", או "חישוב". גם מילה זו הגיעה מהערבית, מהמילה "חִסָאבּ‏". לפי כללי העיצורים הקוליים, "חשבוננו" יהיה hesabımız.
şato ("טירה") היא מילה צרפתית שנכנסה לטורקית. "טירתכם" תהיה şatonuz. "טירותיכם" יהיו şatolarınız .

הטיית הגופים

השייכות: שלי, שלך, שלו...

בדרך-כלל נביע את יחס השייכות באמצעות הצמדת סופית למילת הבסיס (נכתוב "ביתי" - evim במקום "הבית שלי"). לאור זאת, השימוש בהטיית השייכות של הגופים ייעשה, בדרך-כלל, רק לצורכי הדגשה או תשובה על שאלה.

"שלי" - benim; "שלך" - senin; "שלו"/"שלה" - onun; "שלנו" - bizim; "שלכם" - sizin; "שלהם"/"שלהן" - onların;

בגופים "שלך","שלכם" מצטרפת למילת הגוף הסיומת -in, שהיא סיומת השייכות הרגילה המופיעה כאשר מילת הבסיס מסתיימת בעיצור.
אותה סיומת מופיעה גם בסוף המילה "שלהם", אך התנועה i מתחלפת בתנועה ı לפי כללי הרמוניית התנועות ויוצרת את הצורה onların.
סיומת השייכות הרגילה כשמילת הבסיס מסתיימת בתנועה היא nin-, ובכפוף לכללי הרמוניית התנועות כאשר מוסיפים אותה לגוף השלישי ("O") התוצאה היא onun.
החריג היחיד לתבנית הכללית בטורקית הוא בגופים "שלי" ו"שלנו", בהם רכיב השייכות הוא -im.

המושא הישיר: אותי, אותך אותו...

"אותי" - beni; "אותך" - seni; "אותו"/"אותה" - onu; "אותנו" - bizi; "אתכם" - sizi; "אותם"/"אותן" - onları;

- "ראיתם אותי" יהיה Beni gördük

הפועל görmek - לראות - בעבר של גוף ראשון רבים.

"אני אוהב אותך" יהיה Seni seviyourum

הפועל sevmek, שפירושו "לאהוב", בצורת ההווה של גוף ראשון).

"האם את אוהבת אותו?" - ?Onu seviyor musun

צורת השאלה בהווה בגוף ראשון נוכחת, של אותו הפועל. זוהי הצורה ה"לא-מנומסת" של פנייה. הצורה המנומסת היא ברבים).

"אל תשכח אותנו!" - !Bizi unutma

הפועל unutmak פירושו "לשכוח", וזוהי צורת הציווי בשלילה).

"נפגוש אתכם" - Sizi buluşacağız

הפועל buluşmak - "לפגוש" - בצורת העתיד ברבים).

"אתה חושב עליהם?" - הצורה המנומסת: ?Onları düşünüyor musunuz

הפועל "לחשוב" בטורקית (düşünmek) בא עם מילת היחס "את" ולא עם מילת היחס "על", כמו בעברית. השתמשנו כאן בצורת הרבים, המנומסת. הצורה ה"לא-מנומסת" היא ?düşünüyor musun. צורה זו תשמש בפנייה לאנשים קרובים בלבד).

המושא העקיף

"לי" - bana; "לך" - sana; "לו"/"לה" - ona; "לנו" - bize; "לכם" - size; "להם"/"להן" - onlara;
"בי" - bende; "בך" - sende; "בו"/"בה" - onda; "בנו" - bizde; "בכם" - sizde; "בהם"/"בהן" - onlarda;
"ממני" - benden; "ממך" - senden; "ממנו"/"ממנה" - ondan; "מאיתנו" - bizden; "מכם" - sizden; "מהם"/"מהן" - onlardan;

הצורות הן סדירות לגמרי, ואם אנחנו יודעים את כינויי הגוף ואת "מילות היחס" קל לנו ליצור את הצורה המבוקשת בכל מקרה ומקרה. החריג היחיד הוא בצורות "לי" - bana ו "לך" - sana (במקום bene ו sene).

"הוא נתן לי את הספר" - O bana kitabı verdi

הפועל vermek פירושו "לתת". כאן הוא מופיע בעבר של גוף שלישי. שימו לב לאות ı המסמנת כי המילה "ספר" משמשת כאן כמושא ישיר. במקור היה kitap אבל כללי התאמת העיצורים כפו את שינוי העיצור האחרון.

"אני יכול לתת לך את הספר הזה?" - ?Ben sana bu kitabı verebilir misim

השתמשנו בצורות היחיד, ה"לא-מנומסות", ובצורה מורכבת של הפועל vermek - זו צורה של שאלה לגבי יכולת קיימת. המילה verebilir פירושה "הוא יכול לתת", ובתוספת misim אנו יוצרים את "האם אני יכול לתת?"

"האיש נתן לו תפוח" - Adam ona bir elmayı verdi

המילה Adam פירושה "אדם, איש". המילה elma פירושה "תפוח". כדי להפוך אותה ללא-מיודעת (כדי לומר "תפוח" ולא "התפוח" אנו מוסיפים את המילה bir שפירושה "אחד, אחת".

"הוא לא אחד מאיתנו" - Bizden değildir

המילה değil מתנהגת כאילו היתה פועל שצורתו değilmek ומשמעותה היא "לא להיות...". זוהי הדרך ליצור שלילה של הפועל "להיות". את יתר הפעלים בטורקית ניתן לשלול בעזרת הרכיב ma/me.

"אני לא פוחד ממך\מכם" - Ben sizden korkmam

הפועל korkmak פירושו "לפחד". כאן אנו משתמשים בצורת השלילה בהווה, גוף ראשון.

"אנחנו הרבה יותר רגישים מהם" - Biz onlardan çok daha hassasız

המילה çok פירושה "מאד". daha פירושה "יותר". שם התואר hassas פירושו "רגיש" וכאן הוא מוטה בגוף ראשון רבים.

טורקית

אלף-בית

עקרונות יסוד

הגופים

דקדוק

מילון