טורקית/הגופים
< טורקית
הגופים
עריכהלהלן הגופים בטורקית (למדו אותם היטב בכדי להמשיך בלימוד):
שם הגוף בעברית |
שם הגוף בטורקית |
שייכות (אחרי תנועה) |
שייכות (אחרי עיצור) |
אני | Ben | m- | im- |
אתה/את | Sen | n- | in- |
הוא/היא | O | si- | i- |
אנחנו | Biz | miz- | imiz- |
אתם/אתן | Siz | niz- | iniz- |
הם/הן | Onlar | leri- | leri- |
הערות
עריכה- הגוף השלישי מציין זכר, נקבה וכן את המין הנייטרלי (it).
- הסיומות השונות מושפעות מכללי הרמוניית התנועות:
- הסיומת im יכולה לבוא גם כ um/ım/üm.
- הסיומת in יכולה לבוא גם כ un/ın/ün.
- הסיומת i יכולה לבוא גם כ u/ı/ü.
- הסיומת si יכולה לבוא גם כ su/sı/sü.
- הסיומת miz- יכולה לבוא גם כ mız, muz או müz.
- הסיומת imiz- יכולה לבוא גם כ ımız, umuz או ümüz.
- הסיומת niz- יכולה לבוא גם כ nız, nuz או nüz.
- הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
- הסיומת iniz- יכולה לבוא גם כ ınız, unuz או ünüz.
- הסיומת leri- יכולה לבוא גם בצורת ları-.
דוגמאות:
- ev פירושו "בית". לכן "ביתי" יהיה evim.
- araba היא "מכונית". לכן "מכוניתך" יהיה araban.
- השימוש בצורת היחיד בגוף השני ייחשב, בדרך-כלל, לא מנומס. נהוג לפנות לעומד מולנו דווקא בצורת הרבים, ולכן נאמר arabanız. אנחנו אומרים "מכוניתכם" אבל מתכוונים ל"מכוניתך".
- המילה teveccüh פירושה "התחשבות" או "תשומת לב". המילה teveccühü פירושה "תשומת לבה", או "תשומת לבו".
- מקורה של המילה הוא במילה הערבית "תַוּגּ'ה" ("פנייה לכיוון","מגמה"). מילה זו התגלגלה לטורקית עם תנועות "קדמיות" (e ו ü) במקום התנועות האחוריות שהיו בה במקור.
- המילה tevessü ("התרחבות") היא מילה דומה בצורתה, אך היא מסתיימת בתנועה. "התרחבותה" יהיה tevessüsü.
- גם מילה זו מקורה בערבית - "תַּוַּסֻע". במהלך קליטתה לתוך הטורקית הושמט העיצור הערבי וּ (נהגה כמו W באנגלית) בעיצור V, והעיצור הגרוני "ע", שאינו קיים בטורקית, הושמט.
- hesap הוא "חשבון", או "חישוב". גם מילה זו הגיעה מהערבית, מהמילה "חִסָאבּ". לפי כללי העיצורים הקוליים, "חשבוננו" יהיה hesabımız.
- şato ("טירה") היא מילה צרפתית שנכנסה לטורקית. "טירתכם" תהיה şatonuz. "טירותיכם" יהיו şatolarınız .
הטיית הגופים
עריכההשייכות: שלי, שלך, שלו...
עריכהבדרך-כלל נביע את יחס השייכות באמצעות הצמדת סופית למילת הבסיס (נכתוב "ביתי" - evim במקום "הבית שלי"). לאור זאת, השימוש בהטיית השייכות של הגופים ייעשה, בדרך-כלל, רק לצורכי הדגשה או תשובה על שאלה.
- "שלי" - benim; "שלך" - senin; "שלו"/"שלה" - onun; "שלנו" - bizim; "שלכם" - sizin; "שלהם"/"שלהן" - onların;
- בגופים "שלך","שלכם" מצטרפת למילת הגוף הסיומת -in, שהיא סיומת השייכות הרגילה המופיעה כאשר מילת הבסיס מסתיימת בעיצור.
- אותה סיומת מופיעה גם בסוף המילה "שלהם", אך התנועה i מתחלפת בתנועה ı לפי כללי הרמוניית התנועות ויוצרת את הצורה onların.
- סיומת השייכות הרגילה כשמילת הבסיס מסתיימת בתנועה היא nin-, ובכפוף לכללי הרמוניית התנועות כאשר מוסיפים אותה לגוף השלישי ("O") התוצאה היא onun.
- החריג היחיד לתבנית הכללית בטורקית הוא בגופים "שלי" ו"שלנו", בהם רכיב השייכות הוא -im.
המושא הישיר: אותי, אותך אותו...
עריכה- "אותי" - beni; "אותך" - seni; "אותו"/"אותה" - onu; "אותנו" - bizi; "אתכם" - sizi; "אותם"/"אותן" - onları;
- - "ראיתם אותי" יהיה Beni gördük
- הפועל görmek - לראות - בעבר של גוף ראשון רבים.
- "אני אוהב אותך" יהיה Seni seviyourum
- הפועל sevmek, שפירושו "לאהוב", בצורת ההווה של גוף ראשון).
- "האם את אוהבת אותו?" - ?Onu seviyor musun
- צורת השאלה בהווה בגוף ראשון נוכחת, של אותו הפועל. זוהי הצורה ה"לא-מנומסת" של פנייה. הצורה המנומסת היא ברבים).
- "אל תשכח אותנו!" - !Bizi unutma
- הפועל unutmak פירושו "לשכוח", וזוהי צורת הציווי בשלילה).
- "נפגוש אתכם" - Sizi buluşacağız
- הפועל buluşmak - "לפגוש" - בצורת העתיד ברבים).
- "אתה חושב עליהם?" - הצורה המנומסת: ?Onları düşünüyor musunuz
- הפועל "לחשוב" בטורקית (düşünmek) בא עם מילת היחס "את" ולא עם מילת היחס "על", כמו בעברית. השתמשנו כאן בצורת הרבים, המנומסת. הצורה ה"לא-מנומסת" היא ?düşünüyor musun. צורה זו תשמש בפנייה לאנשים קרובים בלבד).
- - "ראיתם אותי" יהיה Beni gördük
המושא העקיף
עריכה- "לי" - bana; "לך" - sana; "לו"/"לה" - ona; "לנו" - bize; "לכם" - size; "להם"/"להן" - onlara;
- "בי" - bende; "בך" - sende; "בו"/"בה" - onda; "בנו" - bizde; "בכם" - sizde; "בהם"/"בהן" - onlarda;
- "ממני" - benden; "ממך" - senden; "ממנו"/"ממנה" - ondan; "מאיתנו" - bizden; "מכם" - sizden; "מהם"/"מהן" - onlardan;
- הצורות הן סדירות לגמרי, ואם אנחנו יודעים את כינויי הגוף ואת "מילות היחס" קל לנו ליצור את הצורה המבוקשת בכל מקרה ומקרה. החריג היחיד הוא בצורות "לי" - bana ו "לך" - sana (במקום bene ו sene).
- "הוא נתן לי את הספר" - O bana kitabı verdi
- הפועל vermek פירושו "לתת". כאן הוא מופיע בעבר של גוף שלישי. שימו לב לאות ı המסמנת כי המילה "ספר" משמשת כאן כמושא ישיר. במקור היה kitap אבל כללי התאמת העיצורים כפו את שינוי העיצור האחרון.
- "אני יכול לתת לך את הספר הזה?" - ?Ben sana bu kitabı verebilir misim
- השתמשנו בצורות היחיד, ה"לא-מנומסות", ובצורה מורכבת של הפועל vermek - זו צורה של שאלה לגבי יכולת קיימת. המילה verebilir פירושה "הוא יכול לתת", ובתוספת misim אנו יוצרים את "האם אני יכול לתת?"
- "האיש נתן לו תפוח" - Adam ona bir elmayı verdi
- המילה Adam פירושה "אדם, איש". המילה elma פירושה "תפוח". כדי להפוך אותה ללא-מיודעת (כדי לומר "תפוח" ולא "התפוח" אנו מוסיפים את המילה bir שפירושה "אחד, אחת".
- "הוא לא אחד מאיתנו" - Bizden değildir
- המילה değil מתנהגת כאילו היתה פועל שצורתו değilmek ומשמעותה היא "לא להיות...". זוהי הדרך ליצור שלילה של הפועל "להיות". את יתר הפעלים בטורקית ניתן לשלול בעזרת הרכיב ma/me.
- "אני לא פוחד ממך\מכם" - Ben sizden korkmam
- הפועל korkmak פירושו "לפחד". כאן אנו משתמשים בצורת השלילה בהווה, גוף ראשון.
- "אנחנו הרבה יותר רגישים מהם" - Biz onlardan çok daha hassasız
- המילה çok פירושה "מאד". daha פירושה "יותר". שם התואר hassas פירושו "רגיש" וכאן הוא מוטה בגוף ראשון רבים.
- "הוא נתן לי את הספר" - O bana kitabı verdi