היסטוריה לבגרות/כתב המנדט
במלחמת העולם הראשונה הובסו מעצמות המרכז: גרמניה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה העות'מאנית. בוועידת השלום שהתכנסה בפריז (ינואר 1919) דנו בחלוקת השליטה בשטחים שנשלטו על ידי האימפריה העות'מאנית (טורקיה) במזרח התיכון. לכאורה, כל הסדר פוליטי חדש באיזור היה צריך להתבסס על פי עיקרון "זכות ההגדרה העצמאית" אשר ניסח נשיא ארצות הברית וודרו וילסון. אולם בשנת 1916 בהסכם סייקס פיקו, הוחלט כי בריטניה וצרפת יחלקו ביניהן את המזרח התיכון לאזורי השפעה.
בשנים 1918-1917 כוחות צבא בריטים כבשו את האיזור מידי העות'מאניים ושאלת גבולות ההשפעה בין שתי המעצמות עלתה על הפרק למעשה.
בעלות הברית הגיעו ביניהן להסדר בו צרפת ובריטניה תשלוטנה במזרח התיכון, כמעצמות מנדטוריות עד לשלב בו האוכלוסייה המקומית תהיה מסוגלת לשלוט בעצמה. הסדר זה קיבל הסכמה בין לאומית מטעם חבר הלאומים בועידת סאן רמו ב-1920. שם הוסכם שבריטניה תשלוט בארץ ישראל, ירדן ועיראק ואילו צרפת תשלוט בסוריה ובלבנון.
בהתאם לכך, נחתם הסכם בין בריטניה ובין חבר הלאומים שבא לקבוע את התחייבויותיה של בריטניה כמעצמה מנדטורית בארץ ישראל. מסמך זה קיבל את השם כתב המנדט ובו בריטניה התחייבה לשלוט בארץ ישראל בהתאם לעקרונות הצהרת בלפור (2.11.1917).
בריטניה, אשר שלטה בארץ ישראל כמעצמה מנדטורית בשנים 1948-1920, התחייבה הן לבניין הבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל, והן לשמירה על זכויותיה של האוכלוסייה הלא יהודית בארץ.
התחייבותה של בריטניה לבניין הבית הלאומי היהודי:
1. סעיף 2 – בריטניה התחייבה לנקוט בתנאים מדיניים, אדמיניסטרטיביים (מנהליים) וכלכלים אשר יבטיחו את הקמתו של הבית הלאומי היהודי ואת התפתחותם של מוסדות שלטון עצמאיים, תוך שמירה על הזכויות האזרחיות והדתיות של כל תושבי א"י בלי הבדל בין דת לדת ובין עם לעם.
2. סעיף 4 – בריטניה התחייבה להכיר בסוכנות היהודית כגוף מייצג של ההסתדרות הציונית העולמית, במטרה לייעץ לממשלת המנדט בכל העניינים הכלכלים והחברתיים אשר נוגעים להקמתו של הבית הלאומי היהודי ולענייניה של האוכלוסייה היהודית על מנת לסייע ולהשתתף בפיתוח הארץ.
3. סעיף 6 – ממשלת המנדט התחייבה לעודד ולהקל על עלייה יהודית תוך שיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות שוממות.
התחייבויות בריטניה לאוכלוסיה:
1. סעיף 13 - בריטניה התחייבה להיות אחראית על המקומות הקדושים, על הבניינים והמקומות הדתיים בארץ ישראל ולתת מעבר חופשי למקומות הללו כמו גם חופש דת ופולחן.
2. סעיף 15 - בריטניה התחייבה להבטיח חופש דת, מצפון ופולחן לכל תושבי הארץ ללא אבחנה על רקע דת, גזע או לשון. כמו כן, הובטחה זכותה של כל עדה להחזיק בתי ספר משלה, לחינוך בניה בלשונה היא.
3. סעיף 22 – בריטניה התחייבה להכיר בשלוש שפות רשמיות (אנגלית, עברית וערבית). ולכן, בבתי הספר בישראל חובה ללמוד ערבית, אנגלית ולשון עברית ובנוסף על כל כתובת, בול, כסף וכדומה יהיה הכיתוב בשלוש הלשונות הללו.
4. סעיף 23 – בריטניה התחייבה להכיר בחגים של כל עדה ועדה בארץ ישראל ובימי מנוחה חוקיים לבני העדות הללו (למשל: יום ראשון כיום מנוחה של הנוצרים, יום שישי כיום מנוחה של הערבים ויום שבת כיום מנוחה של היהודים).
5. סעיף 24 – בריטניה התחייבה להגיש למועצת חבר הלאומים דו"ח שנתי על המדיניות שהיא נקטה למימוש כתב המנדט.
חשיבות טופס המנדט טופס המנדט הוא הסכם בין לאומי שמחייב את בריטניה ומעצב את דרכי שלטונה על בסיס הסעיפים הנזכרים. אוכלוסיית ארץ ישראל - יהודים וערבים, יהיו חייבים לחיות ולנהוג על פי סעיפים הללו.