טורקית/דקדוק/פעלי הווייה

טורקית

• אלף-בית

• עקרונות יסוד

• הגופים

• דקדוק

• סדר המילים
• ריבוי
• זמן עתיד
• שאילת שאלות

• מילון

פעלי הווייה

את הרעיון של "להיות" דבר מסוים נביע בטורקית בעזרת סיומות הפועל:

• בהווה:

"אני אדם" נאמר adamım.

לכאורה, ישנו פועל "adammak" - "להיות אדם" ואנחנו מטים אותו לגוף ראשון בהווה. באותה מידה, "הייתי אדם" יהיה adamdım.

"אני בבית" נאמר evdeyim -

גם כאן, אנחנו מטים-לכאורה את הפועל הפיקטיבי "evdemek" - "להיות בבית".

"אנחנו במכונית" נאמר araba). arabadayız היא, כזכור "מכונית".)

"זוהי טירה" נאמר şatodur ("טירה" היא şato.)

"אתם קטנים" נאמר küçüksünüz ("קטן" הוא küçük.)

"אתה זקן" יהיה yaşlısın.

"אלה העיניים שלי" יהיה gözlerimdir - כזכור, סיומת הרבים בדרך-כלל תבוא ביחיד dir. רק לגבי בני-אדם נקפיד על הצורה המלאה "dirler".

• בעבר:

"הייתי בבית" נאמר evdeydim.

"היית השלישי" יהיה üçüncüdün.

"זה היה השולחן של אחמד" יהיה Ahmet'in masasıdı.

(ל Ahmet נוספה סופית ה"בעלים" ול"שולחן" (masa) נוספה סיומת הקניין (כשהיא באה אחרי תנועה צורתה היא sı).

"היינו רעבים" - açtık.

"רעב" הוא - aç, הפועל-הלכאורי שאנחנו "מטים" הוא açmak - "להיות רעב" והצורה היא עבר של גוף ראשון ברבים. לכן, אין צורך להשתמש בצורת הרבים açlartık, כי הריבוי מצוי בסופית המציינת את הגוף ("אנחנו").

"הייתם ילדים" - çocuktunuz - שוב, אין צורך להשתמש בצורת הריבוי.

"הם היו באמריקה" - Amerika'dadırlar.