טורקית/עקרונות יסוד/יצירת מילים בדרך של "הדבקת" רכיבים דיקדוקיים

הדבקת רכיבים דקדוקייםעריכה

בהבדל מהעברית ומהערבית, בהן יצירתן של מילים חדשות מבוססת בדרך-כלל על הצבתו של שורש בתוך תבנית (משקל) מוכרת בשפה, הטורקית היא שפה המבוססת על "הדבקה" של רכיבים דקדוקיים. ברוב מוחלט של המקרים הרכיבים הדקדוקיים הינם סיומות, המתווספות למילה בסיסית כלשהי. סיומות משמשות בהטיית פעלים, ביצירת הריבוי, כתחליף למילות יחס, ועוד.

דוגמה יפה לתופעת ה"הדבקה" בשפה הטורקית היא המילה içindekiler:

  • "שורש" המילה הוא , שפירושו "תוך, פנים" (inside).
  • הרכיב in הוא רכיב בעל משמעות של שייכות. için היא צורה שמשמעותה היא, בקירוב, "דבר הקשור ל'תוך'".
  • הרכיב de דומה במשמעותו לרכיב היחס "ב...", ולכן içinde פירושו "בתוך".
  • הרכיב ki פירושו "אשר, ש...". ולכן içindeki פירושו "שבתוך", "שבפנים".
  • הרכיב ler הוא סימן הריבוי. לפיכך içindekiler פירושו "אלה שבפנים".

משמעות המילה כולה היא "תוכן העניינים".

כדאי לציין, שכל אחד מהשלבים בהדבקה יכול לעמוד בפני עצמו, כמילה בעלת משמעות בשפה. עוד נציין, כי ההדבקה יכולה היתה להימשך עוד ועוד, אולי עד אינסוף, תוך יצירת מילים חדשות, "חוקיות" בשפה.