היסטוריה לבגרות/אירופה והמזרח התיכון, לאחר מלחמת העולם הראשונה/גרסה להדפסה

גרסה להדפסה א. סיום המלחמה והסדרי השלום

ב. השינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון

-

גרסה להדפסה

-

סיום המלחמה והסדרי השלום

מלחמת העולם הראשונה הסתימה ב- 11.11.1918 , ביום זה גרמניה חתמה על הסכם הפסקת אש , שבא לבטא את עובדת התבוסה וכניעתה במלחמה. תבוסתה של גרמניה הייתה בלתי נמנעת, וזאת מן הסיבות הבאות:

1. באפריל 1917 ארה"ב (בהנהגתו של וודרו וילסון) הכריזה מלחמה על גרמניה ובכך הצטרפה למעצמות ההסכמה, ולכן מאז סיכוייה של גרמניה לנצח מלחמה הצטמצמו לאפס.
2. בנות בריתה של גרמניה (אוסטרו הונגריה, טורקיה...) נכנעו והיא נותרה לבדה ללא סיכוי לנצח.
3. המתקפה הצבאית הגרמנית האחרונה בחזית מערב אירופה נבלמה בחודש אוגוסט ומ-1918 הצבא הגרמני היה נתון בנסיגה.
4. בחודשים ספטמבר – נובמבר 1918 היו גילויי מרד מצד אזרחיה וחייליה של גרמניה להפסקת המלחמה ולחתימת הסכם להפסקת אש.

ביום כניעת גרמניה , כף רגלו של חייל בריטי, צרפתי, בריטי וכדומה, לא דרכה על אדמתה. עובדה זו עודדה מאוחר יותר הפצה של שמועת שקר כי גרמניה לא הפסידה במלחמה אלא נבגדה ע"י הקומוניסטים, הסוציאליסטים, הליברלים והיהודים.

14 הנקודות של וילסון

בשנת 1918 הבינו שני הצדדים כי השנה הזו היא מכרעת במלחמה, וכל צד ניסה להשיג ניצחון מהיר ככל האפשר. עייפות מהמלחמה הורגשה בשני הצדדים, אך מצב מדינות המרכז היה קשה יותר. הצעד הראשון לסיום המלחמה לטובת מדינות ההסכמה התרחש כאשר הנשיא וילסון - נשיא ארה"ב - הציע הצעת שלום בינואר 1918, תוכנית הידועה בשם "14 הנקודות" של וילסון. וילסון חשב כי הסיבות העיקריות למלחמה הן:

• דיפלומטיה חשאית
• נטייה של קבוצות לאומיות(עמים) לדכא את המיעוטים שיושבים בשטח המדינה.

חלק מסעיפי מסמך "14 הנקודות"

1. הסכמי שלום גלויים,הדיפלומטיה תתנהל באופן גלוי ותהיה פתוחה בפני דעת הקהל.
2. חופש מוחלט של השיט בימים,מחוץ למים הטריטוריאליים בימי שלום ובימי מלחמה, מלבד כאשר הים נסגר כולו או בחלקו ע"י פעולה בינלאומית.
3. הקמת "חבר הלאומים" שייתן ערבות הדדיות לעצמאות פוליטית וטריטוריאלית למדינות גדולות וקטנות.

מטרת "14 הנקודות"

1. מקור עידוד למדינות ההסכמה להמשיך במלחמה כמו רוסיה.
2. רצון ליצור עולם חדש שיהיה שונה מהעולם הישן.
3. יסוד לסדר עולמי חדש (סעיפים 1-5).
4. קביעת מדיניות לשטחי מדינות שיש לתקן את גבולותיהם או מדינות שיש להקים והגדרת זהות לאומית עצמאית של הלאומים (סעיפים 6-13).
5. הקמת "חבר הלאומים" שייתן ערבויות הדדיות לעצמאות פוליטית וטריטוריאלית למדינות קטנות וגדולות (סעיף 14).

התגובות בעולם

מדינות ההסכמה, אנגליה וצרפת, לא קיבלו בהתלהבות את מסמך "14 הנקודות". היה פער אידיאולוגי בין וילסון לבין שאר מדינות ההסכמה. וילסון רצה לבנות עולם חדש, בזמן שאנגליה וצרפת לא הבינו מה הוא אותו עולם חדש. כמו כן גם רוסיה יצאה מהמלחמה, וגרמניה לא קיבלה את הצעת השלום של וילסון בטענה כי מצבה הצבאי הוא טוב וכי היא לא תנוצח במלחמה.

הסכמי שביתת הנשק וסיומה הרשמי של המלחמה

בולגריה הייתה הראשונה ממדינות המרכז שביקשה בספטמבר 1918 הפסקת אש. חודש אח"כ, באוקטובר 1918, נכנעה תורכיה, ובנובמבר נכנעה אוסטרו-הונגריה. בעקבות כישלון צבאי ובעיות פנימיות נאלץ קיסר גרמניה להתפטר ב9 בנובמבר, ויומיים אח"כ ב11 בנובמבר חתמה גרמניה הרפובליקנית של רפובליקת וימאר על הסכם שביתת הנשק עם מדינות ההסכמה

סעיפי הסכם שביתת הנשק

1. נסיגה מיידית משטחי צרפת, בלגיה, אלזס-לורן; בתוך 14 יום כל חייל שישאר יחשב כשבוי מלחמה.
2. מסירת 5,000 תותחים, 30 אלף מכונות ירייה ו2000 מטוסים למדינות ההסכמה.
3. נסיגה מהגדה השמאלית של נהר הריין.
4. הגדה הימנית של הריין תהיה אזור מפורז בין 40 ק"מ רוחב. (אזור מפורז הוא אזור שמפריד בין שתי מדינות; הוא בד"כ אזור אסור לצבא.)
5. מסירת 5,000 קטרים, 150 ק"מ מסילות ברזל ו10 אלפים קרונות.
6. פיצוי האוכלוסייה האזרחית של מדינות ההסכמה שניזוקו ע"י הגרמנים.

תגובת גרמניה

תגובות להסכם שביתת הנשק היו שונות: הליברלים והסוציאליסטים ראו בהסכם תנאי חשוב להקמת גרמניה החדשה, גם אם לא היו מאושרים מתנאי הכניעה; חוגים ימניים שמרניים התנגדו להפסקת אש כי האמינו שגרמניה יכולה היית לנצח.

הסדרי השלום בפריס (1919-1918)

ב-18 בינואר 1919 התכנסה ועידת השלום בפריס בהשתתפותן של מעל שלושים נציגי מדינות ועוד עשרות משלחות שייצגו גופים פוליטיים שונים. ההחלטות התקבלו ע"י נציגי מעצמות ההסכמה המנצחות:

1. צרפת בהנהגת קלימנסו
2. ברטניה בהנהגת לויד ג'ורג
3. ארה"ב בהנהגת וודרו וילסון
4. איטליה אורלאנדו
5. יפאן

ומכל אלה ההחלטות החשובות התקבלו ע"י :

1. ראש ממשלת (ר"מ) ברטניה – לויד ג'ורג
2. ר"מ צרפת קלימנסו
3. הנשיא האמרקאי ו. וילסון.

נציגי המדינות המנוצחות לא הוזמנו לועידה. הוחלט לא לשאול את דעתן ולמסור להן את ההחלטות. קובעי המדיניות בועידה היו "שלושת הגדולים": וילסון נשיא ארה"ב, לויד ג'ורג' ראש ממשלת בריטניה, קלימנסו ראש ממשלת צרפת.

ר"מ צרפת קלימנסו

צרפת פחדה מעוצמתה של גרמניה למרות הניצחון עליה, ולכן קלימנסו דרש להטיל על גרמניה תנאי שלום נוקשים:

1. צרפת תספח אליה את חבל הריין וגבולותיה עם גרמניה יהיו בנהר הריינוס.
2. יש להטיל על גרמניה גבול על גודל הצבא שלה וסדרי הנשק שלה.
3. יש להטיל על גרמניה פיצויי מלחמה כבדים בגין הנזקים שנגרמו במלחמה.

ר"מ ברטניה לויד ג'ורג

ג'ורג יצא מנקודת הנחה שביחסים הבינלאומיים באירופה ובעולם צריך להבטיח "מאזן כוחות", ולכן יש להבטיח מאזן כוחות בין צרפת, גרמניה, ארה"ב וכדומה. רה"מ הבריטי לא היה מודע לעוצמתה הצבאי של גרמניה עקב כך שקרבות המלחמה לא בוצעו בשטחה של בריטניה. היו לו צפיות להקים קשר כלכלי ומסחרי עם גרמניה ולכן, בנסיבות הללו, לא קיבל את הדרישה הצרפתית לספח את חבל הרינוס.

הנשיא האמריקאי ו. וילסון

וילסון הציג עמדה שונה, שגם היא לא תמכה בסיפוח חבל הרינוס לצרפת. הוא יצא מנקודת הנחה שכל המדינות באירופה, ובייחוד החדשות, יהיו בעלות משטר דמוקרטי, ולכן משטר זה יבטיח שלום. כמו כן, הוא תלה תקוות רבות ביחס לאירגון חבר הלאומים שיזם את הקמתו ומטרתו הייתה להבטיח שלום וביטחון עולמי.

היות שארה"ב וברטניה לא הסכימו לסיפוח חבל הריין לצרפת, הם נתנו ערבות לצרפת בה הם התחייבו להגן על צרפת לנוכח מתקפה אפשרית מצד גרמניה. ערבות הזו ("הערבות האנגלי האמריקאי) לא הוכיח את עצמה, היות שהקונגרס האמריקאי (הקונגרס המחוקק) לא אישר אותה. צרפת הפכה מתוסכלת ומפוחדת; תושביה טענו שהצרפתים ניצחו במלחמה אך הפסידו את השלום.

הסכם ורסאי

הסכם השלום שנחתם עם גרמניה קיבל את השם ורסאי (יוני 1919). להלן סעיפיו.

הגבלות טריטוריאליות

1. גרמניה איבדה כ-13% משטחה לטובת מדינה חדשה - פולין, שקיבלה מוצא לים הבלטי כך נוצר הפרוזדור הפולני שהפריד בין פרוסיה המזרחית לשאר גרמניה, העיר דנציג הפכה לעיר חופשית.
2. חבל הסאר שהיה עשיר במחצבים עבר לפיקוח חבר הלאומים 15 שנה כאשר שימוש בפחם באזור יהיה של צרפת.
3. מושבות של גרמניה נלקחו ממנה נמסרו כמנדט מחבר הלאומים למדינות המנצחות.

הגבלות צבאיות

1. הצבא הגרמני צומצם ל100 אלף חיילים.
2. המטה הכללי פורק צומצם יצור הנשק,תחמושת ואמצעי לחימה נאסר יבוא ויצוא של אמצעי לחימה,בוטל שירות חובה צבאי.
3. הגדה הימנית של הריין תפורז,הגדה השמאלית תהייה בפיקוח של מדינות ההסכמה.

פיצויים

היו חילוקי דעות קשים בין המדינות כמה כסף צריכה גרמניה לשלם למדינות ההסכמה,נקבע פתרון זמני:עד מאי 1921 תשלם גרמניה 5 מיליארד דולר מתוך 33 מיליארד שנקבע עליה לשלם(סכ"ה מיליארד שולמו 9 מיליארד דולר).

אשמת המלחמה

בסעיף 231 בהסכם היה אולי הסעיף שהפריע יותר מכול לממשלה הגרמנית. הסעיף זה נאמר שגרמניה אחראית לפרוץ מלה"ע ה1. סעיף זה פגע בכבוד העם הגרמני וגם הסכמה לסעיף זה פרושה הודעה באחריות המשפטית והמוסרית של גרמניה ולכן עליה לשלם פיצויים למדינות ההסכמה.

משמעות חוזה ורסאי

1. בחוזה זה לא הייתה אחידות בין המדינות המנצחות שלכל אחת מהן היו אינטרסים שונים ביחס לגרמניה ולעתיד אירופה כשרוב המדינאים העלו ביקורת קשה נגד החוזה בעתיד גרמניה תנצל את חוסר האחדות כדי להתחזק ולהשתחרר מההגבלות שהוטלו עליה.
2. אירופה לא יכלה לתפקד כיחידה פוליטית וכלכלית שכן מאזן כוחות מסורתי נשבר בעקבות ההגבלות שהוטלו על גרמניה.
3. תגובת העם הגרמני-החוזה היה מחמיר ונוקשה מדי לדעת רוב הדיפלומטים וזה יצר תגובות קיצוניות והעמיק את הקרע בגרמניה.תגובות אנטי דמוקרטיות ואנטישמיות, בעתיד יעלה הימין הקיצוני-לאומני.

יתר חוזי השלום

חוזה סן-ג'רמן

זהו חוזה שלום עם אוסטריה לפיו האימפריה האוסטרו-הונגרית פורקה,שטחיה נלקחו ועל חשבונם קמו מדינות חדשות כגון:פולין,צ'כסלובקיה ועוד. נאסר על אוסטריה להתחבר שנית לגרמניה. צבאה צומצם ל-30 אלף חיילים והיא חויבה בתשלום פיצויים כספיים.

חוזה טריאנון

זהו חוזה שלום עם הונגריה לפיו הונגריה הפכה למדינה עצמאית,דבר שהביא לצמצום שטחה.צבאה צומצם ל-35 אלף חיילים חויבה לשלם פיצויים כספיים.

חוזה ניי

זהו חוזה שלום עם בולגריה, לפיו היא איבדה שטחים לטובת יוגוסלביה, רומניה ויוון. צבאה צומצם ל-20 אלף חיילים והיא חויבה לשלם פיצויים כספיים.

חוזה סבר

זהו חוזה שלום עם תורכיה לפיו היא חויבה לוותר על שטחים נרחבים כמו: ארמניה, א"י, סוריה, לבנון ועוד לטובת צרפת ובריטניה. צבאה צומצם ל-50 אלף חיילים והיא חויבה בתשלום פיצויים (חוזה סבר היה החוזה היחידי שהוחלף בהמשך בחוזה אחר –חוזה לוזאן 1923 בגלל חילופי שלטון בתורכיה).

השינויים העיקריים שחלו במפה המדינית של אירופה ושל המזרח התיכון

השינויים העיקרים שחלו במפה המדינית של אירופה

צמיחת 9 המדינות

פורקו שתי האימפריות הגדולות(אוסטרו-הונגריה והעות'מאנית) ובשטחיהם הוקמו 9 מדינות חדשות: פינלנד, ליטא, לטביא, אסטוניה, פולין, צ'כוסלובקיה, אוסטריה, הונגריה ויוגוסלביה.

רוסיה

רוסיה הפסידה שטחים אך לא התפרקה.הרס המשטר המלוכני ברוסיה הצארית נתן דחף למהפכה הבולשביקית ולצמיחתו של משטר קומוניסטי בהנהגת לנין, סטלין וטרוצקי.

התמוטטות המשטר המלוכני

מלחה"ע הראשונה הביא להתמוטטות המשטרים המלוכניים ב:

1.רוסיה – בית רומנוב

2.אוסטרו הונגריה – בית הבסבורג

3.גרמניה – בית הוהנצולרן

4.תורכיה – בית עות'מן.

שינויים טריטוריאליים

עקב המלחמה נעשו שינויים טריטוריאליים שונים כמו למשל אצל גרמניה שנאלצה לוותר על שטחים כמו:

• אלזאס לוריין – לצרפת
• אויפן מלמרי – לבלגיה
• שלזויג – לדנמרק
• חלקים מפוזן ושלגיה – לפולין
• העיר דנציג – תחת שילטון בינל"א.
• גרמניה הפסידה כ-15% משטחים שהיו בידה ובנוסף הפסידה את כל מושבותיה באסיה ובאפריקה.
• איטליה קיבלה שטחים בצפונה ממה שהיה שייך לאימפריה האוסטרו-הונגרית.
• פולין קיבלה שטחים מרוסיה,אוסטרו-הונגריה וגרמניה.
• בבלקן הוקמה יוגוסלביה שכללה את סרביה ומונטגרו אשר היו קודם לכן מדינות עצמאיות וכן את קרואטיה,סלובניה,בוסניה והרצובינה שהיו שייכות בעבר לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

העקרונות בעיצוב המפה המדינית של אירופה

את מעצבי אירופה החדשה הנחו שני עקרונות:

1)עיקרון זכות ההגדרה העצמית לפיו כל עם זכאי לעצמאות בארצו.

2)עיקרון ביסוס הדמוקרטיה באירופה החדשה.

התבוססות שלטונות

• מלבד צ'כסלובקיה ופינלנד כל המדינות החדשות שקמו זנחו את הדמוקרטיה לטובת משטרים טוטאליטריים והתחזקו חוגים אנטי דמוקרטיים.

למשל:פולין שקרס בה המשטר ב-1926, גרמניה (רפובליקת ויימר) שהחזיק המשטר עד 1933 וברוב מדינות מרכז ומזרח אירופה נפל השלטון הדמוקרטי ובמקומו קם לרוב משטר דיקטטורי פשיסטי.

הקמת אירגון בינ"ל

ועידת השלום בפריס (1919) קיבלה החלטה להקים אירגון בינ"ל על מנת לשמור על שלום וביטחון בעולם, ובשביל לפטור כל בעיה וסכסוך בין מדינות. אירגון זה קיבל את השם "החבר הלאומי. היוזמה להקמת החבר הלאומים באה מצידו של הנשיא האמריקאי וילסון וודרו.

השפעות המלחמה על הכלכלה והחברה

• בתחום הכלכלה הביאה להרס התעשייה,אבטלה,אינפלציה,פגיעה בסחר העולמי והחובות שהעיקו על מדינות אירופה.דברים אלו הביאו לפנייה לארגונים קיצוניים בימין ובשמאל.
• התחזקו חוגים פציפיסטיים אשר סלדו מלחמות ושאפו לשלום.היה עיסוק רב בשכול ובמוות והייתה תופעה של הערצת המתים.

השינויים העיקריים שחלו במפה המדינית במזרח התיכון

האימפריה העות'מאנית התפרקה והשלטון התורכי שלט רק בתורכיה עצמה בלבד.בועידת השלום בורסאי הוחלט לאמץ את שיטת המנדט כפשרה בין החזון של הנשיא האמריקאי וודרו וילסון שכל הסדר טריטוריאלי ופולטי חייב להתבסס על פי "זכות ההגדרה העצמאית" בו כל עם יכול לעצב את גורלו בידו, ולבין ההסכמים שנחתמו בין צרפת לברטניה (הסכמי סייקס פיקו) אשר חילקו בניהן את השלטון באיזור.

מנדט-ייפוי כוח שנמסר למדינה מסוימת מטעם חבר הלאומים.שיטה שהתקבלה בוועידת סאן-רמו ב1920 שבאיטליה,השטחים האסיאתים שהיו שייכים לאימפריה העות'מאנית נמסרו לחבר הלאומים והוא נתן אותם כמנדט לבריטניה וצרפת.מטרת שיטת המנדטים להחליף את שיטת הקולוניאליזם בשיטה חדשה שתביא בסופו של דבר את עמי האזור להגיע לעצמאות.

עפ"י המנדט,אזורי השליטה נחלקו באופן הבא:

סוג המנדט	שטח המנדט	משמעות המנדט
A	שטחי האימפריה העות'מאנית:עירק,סוריה לבנון וא"י	אזורים שבהם ישבו עמים תרבותיים שיכולים תוך זמן קצר להגיע לעצמאות.
B	אזורים השייכים לגרמניה באפריקה	אזורים שבהם ישבו עמים פחות תרבותיים שיכולים להגיע לעצמאות אחרי זמן רב מתוך מאמצים גדולים
C	אזורים באפריקה ובאוקיינוס השקט	אזורים אשר אינם מסוגלים להגיע לעצמאות

עפ"י המנדט,אזורי השליטה מסוג A נחלקו באופן הבא: בריטניה קיבלה מנדט על עירק וא"י. צרפת קיבלה מנדט על סוריה ולבנון. מדינות מנדטוריות חויבו להגיש דו"ח שנתי לחבר הלאומים לגבי התקדמות האזורים שבשליטתם.