פעמים רבות אנו רוצים להריץ את אותו רצף פעולות (קלט) על משתנים שונים. דוגמה .
עד היום למדנו לכתוב עבור כל משתנה קלט משל עצמו. היום נלמד על תכנית שמקבלת קלט מהמשתמש. דהינו כל אדם יכול לבחור אילו פרמטרים להציב בערכי ו-. באופן כזה שלא נזדקק לרשום תכנית עבור כל משתנה. כמו גם נוכל לקבל נתונים שונים בהתאם להקלדה שהתבצע בידי המשתמש.
במקרה של קלט של המשתמש אנו נהיה חייבים להעזר בחלון הסקריפטים ולא הקונסול מפני שנרצה להגדיר מספר פעולות אותן לבסוף נריץ יחדיו.
אם נרצה שפייתון תייחס למשתנה אותו הקליד המשתנה כמספר נעזר בפונקציות int או float לדוגמה, נגדיר את הפקודה הבא:
>>>age=input('what is your age?')>>>print(5*(age))
נקבל חזרה של המספר אותו נאזין חמש פעמים. בכדי למנוע תופעה זו ולגרום לתכונה לזהות את המספר שהוקלד כטיפוס אחר, לא מחרוזת אלא מספר מתבצע באמצעות הפונקציה int (הצגת מספר שלם) או float (הצגת מספר עשרוני)
>>>age=int(input('what is your age?'))>>>print(5*(age))
פעולת המרה של טיפוסים מסוג אחד לאחר נקראת Casting.
הגדירו את הנעלמים ו- כך שקטע הקוד יחשב את שני הנעלמים על פי המספרים אותם המשתמש יזין. לדוגמה אם המשתמש יקליד את המשתנים תתקבל התוצאה עבור הנעלמים.
לבסוף הגדירו פקודת הדפס ובה יהיה רשום
תחילה נגדיר את המשתנים:
num_11=float(input('Insert a number1: '))num_22=float(input('Insert a number2: '))num_33=float(input('Insert a number3: '))num_44=float(input('Insert a number4: '))num_55=float(input('Insert a number5 '))num_66=float(input('Insert a number6: '))
מאחר שאנו רוצים כי המחשב יחשב את הנעלמים איננו יכולים להעזר בהם בעת הגדרת המשתנה. עלינו להיפטר מהם.
על כן נפתור בעצמנו את המשוואות:
עדין נותר לנו משתנה. נפתור את המשואות:
נשם לב כי בכדי למצוא את הנעלם x אנחנו בעצם משווים בין שתי משוואות עם נעלם ולכן: